לבד, בתוך מערבולת של אנשים.
מנסה למצוא מקור של אור.
נאבקת באתמול, מבוהלת המעתיד.
אז מה אם לכולם קצת קשה
אז מה אם גם מחר הכל יכול להישתנות
כרגע לא טוב, כרגע עצוב.
אני רוצה לברוח, למצוא מקום יותר טוב
לצאת מכאן , ולהמריא ...
כי אני יודעת שאני יכולה ,צריך רק קצת אומץ
ואוויר , ואז אפשר לעוף.
להגשים את מי שאני ומה שאני .
כי כאן, כאן אני תקועה במקום.
לא יכולה לזוז או להיסתכל לכיוון אחר.
ושם, שם אולי יותר טוב...
שם רחוק, שם חדש , שם אולי אני
אעוף כמו שתמיד חלמתי, כמו שתמיד רציתי.
הלואי?
טוב אני לא יודעת למה כתבתי את זה ככה בצורה של שיר.. אבל משהו באיך שזה יצא
גרם לי לכתוב את זה ככה...
שאנשים פה לא יתבלבלו.. לא מדובר במחשבות על מוות ... לגמרי לא!
זה מחשבות על עזיבה למקום יותר טוב מהמקום שאני נמצאת בו, מקום רחוק מפה, ומכל
מה שאני מכירה או מכיר אותי.
כי די, נמאס לי לחיות אם אותם אנשים ולהיות דבוקה להם לתחת .
נמאס לי להיות מזויפת ושאנשים יהיו מזויפים אלי .
אז יכול להיות שמצאתי מקום כזה.... הכפר הירוק... מישהו מכיר?
אם כן אני אשמח לחוות דעת ...
nono
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*nono*
