כי זה לא ממש היה צפוי...

כאילו היה אבל לא בצורה הזו,בצורה הכי שפלה והכי מגעילה שיש...

בלי לכבד אף אחד הכל יוצא,בלי לדעת כמה המילים האלה הן כמו סכין....

כל מילה דוקרת יותר חזק,עד שפשוט אין לך כח.

יש בי חלק שאומר שעכשיו אפשר לסמוך רק על עצמי,כי אין לדעת מי שותף,מי יכול להפנות לך פיתאום את הגב...

הדבר היחיד שאני יודעת זה שהם לא יהיו פה בשבילי,אני לא בטוחה שאפילו אני יהיה שם..

אבל לא כי אני לא רוצה,אלא כי אין לי כח להתמודד יותר...מול אף אחד.

אין לי כח לנסות להבין מי בצד שלי ומי לא,על מי אני יכולה לסמוך ועל מי לא...

כי תכלס?אני לא חושבת שאני יכולה לסמוך על מישהו...וזה מה שכ"כ עצוב,כ"כ...

וכמה כיף לשמוע שאתה לא שווה כלום?לא,הא?

פשוט תהנוג,אבל אתם יודעים מה יותר טוב?לשמוע שהולכים להוציא אותך לא בסדר...

שיודעים לספר צד אחד של הסיפור...הסיפור הטוב והיפה....

הסיפור המלוכלך?מטונף מידי......

קיצ'ר החיים נפלאים!