כמו נוצה ברוח.

זה לא סוד שאני לא בנאדם דתי בשום מובן של המילה,

אבל בכל זאת יש משהו בכותל שמתחבר למקום עמוק בפנים,

שעדיין מקווה להאמין שיש מישהו שם למעלה,

שישמור עליך..

היום בכותל פשוט מצאתי את עצמי נצמדת לקיר ומבקשת, פעם פעמיים מיליון..

כל כך פתטי.. אבל כל כך נדרש.

אלוהים, אני כל כך מתגעגעת אליה.