"אם המוח היה פשוט ויכול היה האדם להבינו, הוא היה אף על פי כן טיפש מכדי להבינו".
פוסט עשרים, מגניב, נכנסנו לעשור עם משמעותית פחות מספרים ראשוניים.
אני תמיד מתבלבל בין אפקט פורר לאפקט דופלר. פורר זה אפקט בפסיכולוגיה בעוד שאפקט דופלר עוסק בזריקת חתולים מהחלון.
היום היה לי זמן פנוי אז חשבתי לנתח את האישיות של האדם הטיפוסי לקרוא בבלוג שלי (בעזרת שיטות מאוד דומות לשיטות שמשתמשים במשטרה בשביל לעשות ניתוח אופי לפושעים לפי הפשעים שהם ביצעו וכך לצמצם את אפשרויות החיפוש). אני מעריך שלך, הקורא הממוצע, יש צורך שאנשים אחרים יאהבו ויעריצו אותך, אך אתה נוטה להיות ביקורתי ביחס לעצמך. ביקרותיות ובדיקה עצמית, לפעמים ברמה של חוסר בטחון עצמי גדול מדי, היא תכונה חזקה אצלך. למרות שיש לך כמה חולשות אנושיות, אתה מסוגל בדרך כלל לפצות עליהן בעזרת היתרונות שלך. עם זאת, יש לך יכולות רבות שאינך עושה בהן שימוש ושלא ניצלת לתועלתך. למרות שכלפי חוץ אתה נראה בעל משמעת ושליטה עצמית, בתוכך אתה נוטה להיות מודאג וחסר ביטחון. לעתים יש לך ספקות אם עשית את ההחלטות הנכונות או את הדבר הנכון. אתה מעדיף מידה של שינוי וגיוון, ומאבד סיפוק כאשר ישנן הגבלות ואיסורים על פעולתך. אתה גם מתגאה ביכולתך לחשוב באופן עצמאי, ואינך מקבל את הצהרותיהם של אנשים אחרים בלי שתראה הוכחות מספקות בעליל. בעקבות ניסיון העבר, גילית כי לפעמים לא כדאי להיות גלוי מדי בפני אחרים, אתה מעדיף להשאיר אנשים רחוק ממך במשך הרבה זמן עד שאתה יכול באמת לאפשר להם להיכנס למעגל החברים הקרובים שלך, אבל כשהם מתקרבים ואתה מפתח תלות רגשית מסוימת בהם אתה יכול להרגיש מאוד פגוע או דחוי אם הם מפרים את הסטטוס של החברים הקרובים. לעתים, אתה מתנהג באופן מוחצן וחברותי ומפגין חיבה לאחרים, אך במקרים אחרים אתה מופנם, מהוסס ומרוחק.
פורר עשה לתלמידים שלו מבחני אישיות שונים ולאחר ניתוח שלהם הגיש לכל התלמידים טקסט דומה לטקסט לעיל. בעוד שכל התלמידים קיבלו בדיוק את אותו הטקסט, כל תלמיד חשב שהטקסט מיועד רק לו ומבוסס על ניתוח מבחני האישיות שלו. פורר ביקש מהתלמידים לדרג את מידת הנכונות של הטקסט בסולם מ0 עד 5 ובממוצע קיבל 4.2.
Derren brown, אגב, עשה ניסוי דומה אבל כתב טקסט הרבה יותר מפורט ומעמיק והשיג תוצאות דומות.
אני לא יודע כמה מהקוראים הזדהו עם ניתוח האישיות שהרגע נתתי. הסיבה לכך היא בעיקר כי האפקט הזה עובד הכי טוב כשנבדק חושב שהטקסט מיועד רק לו ואחרי שהוא קיבל סיבה טובה להאמין שמי שנתן לו את הטקסט יודע על מה הוא מדבר. שני התנאים לא ממש מתקיימים פה. Even so, הטקסטים האלו עובדים. יש משהו מאוד מרשים בכך שלכל בני האדם יש אותם הפחדים וחוסרי הבטחון. ועם זאת שכולם מרגישים שהם מיוחדים וחושבים בעצמם. כולנו חושבים שאנחנו לא שפויים לחלוטין, והדברים שאנחנו חושבים בתור בסופרמרקט הם הדברים הכי מטורפים בעולם וצריך לאשפז אותנו. לכולנו יש אותם בעיות במערכות יחסים, פחות או יותר, ואותם חוסרי בטחון. החוויה של העולם נראית באופן מאוד עמוק מאוד דומה אצל כולם, וחלק מהחוויה הזאת זה לחשוב שהיא מאוד אינדיבידואלית. מעבר לתחושות שלנו גם הרבה התנהגויות שלנו מאוד דומות: אני מתערב שלרוב הקוראים יש מגירה עם תרופות שתאריך התפוגה שלהם עבר לפני כמה שנים. אני גם מתערב שכמעט כולכם זוכרים חוויה מכשהייתם קטנים, בערך בני 5, וכמעט טבעתם במים.
הפעם על פואנטה תחשבו בעצמכם. אני די מרוצה מהאפקט. הוא חלק מהשיטה שבעזרתה מדיומים עובדים, למרות שיש להם עוד טכניקות, כמו שאפשר להיווכח בקטע הזה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
