"אנו המכירים, אנו עצמנו איננו מוכרים לעצמנו; וסיבה מספקת לכך. מעולם לא חיפשנו את עצמנו. איך יכולנו אם כן למצוא את עצמנו ביום מן הימים?"
המשפט הזה, הפותח את "לגניאולוגיה של המוסר" של ניטשה, נראה לי משפט מכובד בשביל לפתוח את הבלוג הזה.
במובנים רבים הוא פשוט מתמצת את הנושא של הבלוג הזה, חיפוש עצמנו.
אבל לא חיפוש עצמנו באופן רוחני, new age, שכולל לקחת סמים, לנסוע למזרח הרחוק, ללבוש שרוולים ולהתנשא מעל שאר האנשים שלא "מצאו את עצמם",
אלא חיפוש פסיכולוגי וסוציולוגי בעיקר. חיפוש של ההקשר של מחשבה אנושית. מה מניע אנשים, מה גורם לאנשים לחשוב בצורה מסוימת, להאמין בדברים מסוימים, להתנהג בצורה מסוימת. מה גורם לאנשים לחפש את עצמם בסמים ובמזרח ובשרוולים (שרוול עם W לא עם V אם זה לא היה ברור).
אמונות טפלות, טענות חסרות ביסוס, רטוריקה, דיסוננס קוגניטיבי, אובססיביות, אישיות, סמכות, קונפורמיות, למידה, לאומיות, סמלים ושאלות סוציולוגיות על הידע הם הנושאים של הבלוג הזה, ואולי פה ושם קצת היפנוזה, NLP, ופסיכואנליזה. במיוחד המטרה שלי היא לחשוב על איך המושגים האלו והרעיונות שאני חושב עליהם משפיעים על החברה שבה אנחנו חיים, על החיים שלנו, ואיך אפשר לנצל אותם בשביל להבין את החיים שלנו יותר ולשפר אותם בכיוונים מסוימים, אבל במיוחד להבין את החברה שלנו ולשפר אותה. לשפר ולהעמיק את המחשבה שלנו, את הטיעונים שלנו ואת האמונות שלנו, ולנסות לבחון את התנאים ליצירת חברה שפויה, בונה, לא הרסנית, שמאפשרת לבני אדם להיות אינדיבידואלים, או לפחות לבדוק עד כמה חברה כזו ובני אדם כאלו אפשריים.
למי שזה נשמע מאיים, שומע נכון. מי שחושב שזה פלצני, ריק מתוכן או לא מעניין את כולם, לדעתי טועה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
