"There is nothing more deceptive than an obvious fact" – Sherlock Holmes
B. F. Skinner עשה ניסוי מאוד נחמד עם יונים. כמו כל חיה אחרת בערך ניסויים הראו שאם ניקח יונים וניתן להן אוכל אחרי ביצוע פעולה מסוימת, לדוגמא גירוד הכנף, היונים ילמדו לבצע את הפעולה הזאת ויעשו אותה שוב ושוב בשביל לקבל אוכל. לימוד פשוט. מה שסקינר עשה זה נתן ליונים אוכל באופן אקראי והתבונן בתגובה שלהן. היונים פיתחו "אמונות טפלות", אחרי כמה פעמים שהן קיבלו אוכל הן התחילו להאמין שהדבר נבע מפעולה מסוימת שלהן. לדוגמא בהתחלה הן עשו סיבוב ובדיוק במקרה הן קיבלו אוכל, הן ניסו שוב פעם ובמקרה לחלוטין הן שוב קיבלו אוכל. היונים התחילו להאמין בעקביות הזאת.
בני אדם עובדים באופן דומה, מקבלים אוכל לפעמים ומנסים למצוא בזה עקביות מסוימת, מניחים שהם מצאו משהו שהם יכולים לעשות שישפיע על זה. כשזה לא עובד הם מתרצים שזה פשוט טעות או שיש עוד גורמים שמשפיעים שלא לקחנו בחשבון שמשפיעים על העניין כמו שאם אנחנו מגרדים בכנף בזמן שאנחנו מסתובבים אז זה לא עובד (כמו שדרן בראון עושה כאן)
העקרון הזה, שאנחנו מנסים לראות סדרים מסוימים במציאות סביבנו, סדרים שלא קיימים ולהאמין בהם, הוא הבסיס לאמונות טפלות ולרפואות אלטרנטיביות שונות. נראה לי זה גם הבסיס שגורם לחברות מסוימות להאמין שאורי גלר יכול למצוא להם מחצבי זהב נסתרים. גם הטענה "סביר להניח שאובמה ינצח בבחירות לארה"ב כי עד כה אחרי שתי קדנציות של נשיא מסוים ארה"ב נוטה לבחור מועמד מהמפלגה השניה" נראית לי כמו עקביות שהתקיימה במקרה במציאות, ולא באמת נובעת מתוך חוק כללי הגיוני אלא פשוט מתוך מקרה. אפשר לטעון נגדי כאן כמובן ולהגיד שיש הרבה מאוד הגיון בטענה הזאת, ולטעון שמאיזשהי סיבה נשיא שנמצא 8 שנים בבית הלבן הורס כל כך הרבה דברים כבר שהעם מעדיף את המפלגה השניה, ולכן באמת יש הגיון בזה. הבעיה היא שאנחנו לא יודעים, לפעמים אנחנו מוצאים עקביות אמיתית שתחזור על עצמה ולפעמים לא, לפעמים העקביות הזאת היא מוגבלת. אנחנו לא יודעים מה הכללים בעולם, אלא רק רואים את העולם מנקודת המבט שלנו. לפעמים אנחנו חושבים שזה מספיק, לפעמים אנחנו מאמינים שבשביל לדעת שחתול שחור זה מזל רע, שהאהבה ביננו תמיד תשאר, שהשמש תזרח מחר, אנחנו לא צריכים הוכחה מאוד מדוייקת אלא רק מספיק שאנחנו מרגישים את זה בלב חזק ופשוט בטוחים בזה. אבל זאת לא באמת סיבה להאמין במשהו, זה רק הוכחה לכמה שנקודת המבט שלנו יכולה להיות מאוד מוגבלת.
יש סיפור מפורסם על תרנגולת אחת שהבטחון הכי גדול שהיה לה זה שכל פעם שהיא שומעת את החוואי מגיע היא מוציאה את הראש מהכלוב ומקבלת אוכל ומנקרת אותו, והיא לא ראתה שום סיבה לפקפק בזה שכך העולם תמיד עבד ותמיד יעבוד. עד שיום אחד הגיע החוואי, התרנגולת הוציאה את הראש והחוואי מלק אותו.
במשך מאות שנים, וגם היום לא מעט, היו בטוחים שמים רותחים ב100 מעלות, ולא הייתה שום סיבה לפקפק בכך כי יכולנו להוכיח את זה בעזרת אמצעים מדעיים, פשוט הרתחנו מים הרבה פעמים וראינו שהם רותחים ב100 מעלות. עד שיום אחד גילו שפרמטר נוסף במשוואה הוא הלחץ האטמוספרי, מים על האוורסט רותחים בטמפרטורה נמוכה יותר. למרות שהיינו בטוחים בחוק אחד והיינו יכולים להראות אותו קורה שוב ושוב, לא לקחנו בחשבון שיש פרמטרים שלא חשבנו עליהם.
מצד אחד "פרמטרים שלא חשבנו עליהם" יכול להיות תירוץ של אסטרולוגים, לדוגמא, ללמה האסטרולוגיה לא עבדה, כי יש פרמטרים נוספים להתחשב בהם כשעושים קריאה, שכחתם לציין שנולדתם ב3 בלילה באוגוסט, ומי שנולד ב3 בלילה באוגוסט, בניגוד ל4 בלילה, הקריאה שלו שונה לחלוטין. כך אדם יכול להמשיך למצוא פרמטרים חשובים עד אינסוף.
מצד שני, פרמטרים באמת קיימים, חבויים ולפעמים אנחנו לא יודעים מה הם.
זה לא סתם פלפול פילוסופי, זאת בעיה מהותית. רעידות אדמה, מטאורים נופלים, חוואים הורגים תרנגולות וחברות משתנות (כמו שמראה השיר בסוף הפוסט האחרון). והשאלה היא איך אנחנו מוצאים את העקביות בעולם, איך אנחנו מסתגלים לשינויים, איך אנחנו לומדים ללמוד כך שנוכל למצוא עקביות מסוימת ולהתקדם בעולם, אבל בלי להתקע באמונות טפלות, ובאמונות שעבר זמנן.
אני חושב שבמבט אחד על הבעיה ברור שאין לה פתרון, אין כאן נוסחה. אבל יש גישות ודרכי הסתכלות על העולם שעוזרות לנו לחיות טוב יותר.
משה פלדנקרייז נפגע ברגלו באופן שמנע ממנו להמשיך ללכת כמו שהלך בעבר. הוא סירב לעבור ניתוח שהיה אמור להקל על מצבו אך רוב הרופאים הסכימו שהוא לא יוכל ללכת שאר חייו. במקום לעבור ניתוח ובמקום לא ללכת, פלדנקרייז פיתח את שיטת פלדנקרייז.
ההנחה של השיטה היא שלכל אחד יש הרגלים בתנועה שלו. הרגלים שהוא צבר במהלך השנים בתגובה למה שהוא עבר בעולם. חלק מההרגלים האלו הם הרגלים יעילים וטובים, אבל חלק מההרגלים יכולים להיות הרסניים, לא בריאים ולא באמת יעילים, אבל הם ההרגלים שיש לנו. פלדנקרייז בעיקר מתייחס לפעילויות גופניות שונות, והפעילות הלימודים של פלדנקרייז היא התעמלות בצורה מסוימת, אבל צורת בניית ההרגלים האלו בתודעה שלנו זהה בכל תחום.
מה שפלדנקרייז מציעים הוא בדיקה מחדש של כל ההרגלים שלנו, ומודעות בכלל לקיום ההרגלים שלנו, באופן יומיומי. לדוגמא אני עכשיו יושב, עוד רגע אני אצטרך לקום, בשביל לקום אני יכול להישען קדימה ואז לדחוף עם הרגלים, או לתת דחיפה עם הידיים שתעזור לי לקפוץ לעמידה, או להתגלגל מהכיסא על הריצפה ולקום מהגלגול לעמידה, ועוד הרבה מאוד דרכים שונות, חלקן מגוחכות יותר וחלקן פחות אבל קשה להדגים את כולן במילים. כך גם לדוגמא נראה כי רובנו מתנגבים אחרי מקלחת בדיוק באותה צורה כבר שנים, מצחצחים שיניים באותה צורה, חושבים פוליטית על העולם באותה הצורה וכו', למרות שיש הרבה מאוד אפשרויות. מה שפלדנקרייז מציעים הוא שנתחיל לשנות את ההרגלים, במקום שנקום באותה הצורה, נלך באותה הצורה ועם אותה צורת עמידה, נתרכז בעולם באותה הצורה וכו', ננסה לבדוק כל יום את האופציות השונות, גם הכי מגוחכות. עצם הזריקה הזאת מחוץ להרגל המאוד חזק תאפשר לנו להתחיל לראות אופציות אחרות, וגם אם בהתחחלה להתגלגל מהכיסא לעמידה לא נשמע יעיל במיוחד, עצם שבירת ההרגל והמודעות לאפשרויות השונות תעזור למוח שלנו למצוא דרכים אחרות ויעילות יותר לקום.
כך גם אותו הדבר לגבי החשיבה הפוליטית שלנו, אם לכמה זמן ננסה באמת להסתכל על העולם מנקודת מבט אחרת, נקודת המבט שלנו תשתכלל ותהיה עמוקה יותר. אחד הדברים שאני פשוט חייב לעשות מתישהו בחיים זה לנסוע לגור עם חרדים בבני ברק, או כל עיר חרדית אחרת, למשך כמה חודשים. ובכללי בחיים אני מנסה לזרוק את עצמי לכיוונים שונים, ברמה של מיומנויות שונות. לדוגמא ללמוד לפרוץ מנעולים, לקפוץ על פוגו סטיק, לצלול, לעשות צניחה חופשית, ובכללי לשבור את ההרגלים של היומיום, להתרחץ בעיניים עצומות, לא להיכנס לפייסבוק במשך יותר משעתיים, לא להדליק את המיזוג כשחם במידה סבירה, להתחיל ללכת בצורה שונה וכו'; כל הדברים האלו שוברים את ההרגלים שלנו ומכריחים אותנו להיות מודעים אליהם ולחפש פתרונות שונים, מכניסים אותנו למצב נפשי של חשיבה אלטרנטיבית ומסגלים אותנו לחשוב על העולם פוליטית באופן אחר. גם מסתבר שמי ששובר את ההרגלים שלו כך משפר את יכולות הזכרון שלו משמעותית, לפי ההגיון של הפלדנקרייז שבירת ההרגלים שוברת את הרגלי קידוד הזכרון והריכוז שלו, ולכן מאפשרת לו לשפר אותם, אבל על זכרון בהזדמנות אחרת. בינתיים, נסו למצוא איזה הרגלים יש לכם כשאתם נכנסים לבית, כשאתם הולכים לישון ובכל פעולה בחיים שלכם, מה אתם עושים תמיד ומה אפשר לעשות אחרת, זה כיף ומאוד מלמד.
פלדנקרייז השתמש בצורת הלימוד הזאת בשביל ללמוד ללכת מחדש באופן שיעקוף את הפציעה שלו. כך לימוד פלדנקרייז בכל העולם עוזר לאנשים להתגבר על פציעות קשות ולהשתקם בכך שהם ילמדו למצוא דרך לעקוף את ההרגלים הקודמים שלהם שהיו צריכים את האזורים הפצועים בשביל לפעול. אבל כמובן השיטה הזאת עוזרת גם לאנשים בריאים להיות בריאים יותר ויעילים יותר, פיסית ונפשית, ולהשתפר בתחומי ספורט שונים כמו שחייה, אמנויות לחימה וכו', בכך שהם חוקרים ויוצאים מההרגלים של המסגרות האלו.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
