מוקדש לאהבה הכי גדולה שלי
זה התחיל מזה ששמעתי שיר
והמילים הזכירו לי אותך יותר מהרגיל-
"כל מטוס שטס בשמיים
כל כוכב מאיר בעיניים
מזכיר לי אותך..."
והמשיך לזה שהגעתי לעוד כל מיני דברים...:
"לישון בלי לחלום
לישון בלי לדעת
לשקר בלי לחשוב
לאהוב בלי לגעת
הולכים לדבר
שיחה בלי לשמוע
ללחוש מרחוק
ללחוש ולברוח
מטוסים עוברים נמוך
מוניות חוזרות בלילה
מהצפון אל הדרום
ואני תמיד למטה
לישון בלי לחלום
לישון בלי לדעת
לשקר בלי לחשוב
לאהוב בלי לגעת"
בייבי שלי אני כל כך מתגעגעת אלייך מתוק שלי!
כל יום, כל לילה שעובר בלעדייך זה כמו סיוט.
אני לא מפסיקה לחשוב עלייך לשניה.
חיה רק את הרגעים שבהם אתה חוזר.
כשאתה לא פה אין לי שקט.
אתה השקט שלי.
הלוואי שהתקופה הזו כבר הייתה מאחורינו.
"אם תקלע לרשת השבילים
בטח תראה אחד החיילים
שברצון הייתי מחבקת
לו רק היה פתאום ניצב מולי.
אם תסתובב בינות האוהלים
שמה נמצא אחד החיילים
אם הוא ישן - עצור ואל תפריע
לו אעבור בחלומו עכשיו.
כמו אחרים, הוא לובש בגדי חאקי
ולרגליו נעליים גבוהות
רק שבעיני הוא אינו דומה לאיש -
הוא יחיד ומיוחד מאוד.
כמו אחרים, הוא נצרב מן השמש
ותלתליו נגזזו על עורפו
רק שבעיני הוא אינו דומה לאיש -
הוא יחיד ומיוחד מאוד."
לא מפסיקה לשניה לחשוב עלייך!
כל כך עצוב בלעדייך מפעם לפעם נהיה יותר קשה.
כל פעם שאתה חוזר לבסיס אני חושבת על הזמן שבילינו יחד
ולא משנה כמה בילינו או מה עשינו אני תמיד כועסת על עצמי
שלא הספקנו יותר שלא עשינו משהו אחר או עוד דברים.
אני מצטערת אם אני מקשה עלייך כשאתה חוזר.
הבחירה להספיק כל כך הרבה דברים משפחה חברים ולבסוף גם חברה.
הלוואי ולא היית צריך לבחור.
אני מצטערת שאני אנוכית הרבה פעמיים.
הלוואי והיית רק שלי.
אבל בסופו של דבר זה הכל בגלל שאני אוהבת אותך.
בלי גבולות.
בלי סוף.
בלי היגיון הכי קטן.
אוהבת הכי הכי בעולם.
מקווה שאתה מבין.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
