"כבר כמה זמן שהחבאתי, הסתרתי את המחברות
העט התייבש, הדפים דהו
הכל רדוד במעיין המחשבות
האמת תשחרר אותי, תחשוף אותי
הגיע הזמן לומר
אני חולם אותך, אוהב אותך יותר מכל דבר.
לא מחפש את החופש, באופק ציפורים נודדות
אבל גם לא מוצא את המילים בשקיעות הכי יפות
הימים פשוט חולפים
ועכשיו לראשונה שובר שתיקה
וכותב לך, ולוחש לך, מתגעגע נסיכה.
אם הייתי יודע שזה יגמר
הייתי מחבק אותך יותר
אם הייתי מבין שכבר בא הסוף
הייתי מקדיש כל שניה לאהוב
אם הייתי חושב שאת תיעלמי
לא הייתי מסיר את העיניים ממך
אם עוד לא מאוחר
רוצה לחזור, למקום הכי חם.. בליבך!
שובי אליי, לך שומר לילותיי
וכך אמשיך לעד
שהיית עצובה זעקת אליי
עכשיו תורי- ואין אף אחד
הלילות פשוט ריקים
ועכשיו לאחרונה שובר דממה
ורוצה בך, וזועק לך- את חסרה בנשמה!!"
אני לא יודעת מה עוד להגיד לו
איך עוד להסביר לו..
איך לגרום לו להבין
כל כך קשה לי.
מרגישה הכי לבד בעולם.
לנסות לדבר איתו שוב?
או שלוותר ולספוג בשקט?
איך אני יגרום לו להבין שאני לא יכולה בלעדיו?! שאני לא רוצה בלעדיו!!
שאני כל כך רוצה...
אליו...
כמה שאני אוהבת...
