סיפורי ט"ה

סורי שמלא זמן לא היה פרק
פשוט הייתה לי בעיה
אל תדאגו לא פרשתי
לא נטשתי
ולא עזבתי ת'סיפור סתם באמצע
תהנו

והודעה חשובה:
בבקשה אל תגיבו לי :"פרק יפה מחכה להמשך"
זה מעצבן אוית ברמות אני לא משקיעה כדי שתגיבו לי הודעות צבועות
אם אתם באמת קרואים תגיבו על הםרק
אם לא קרואים אל תגיבו!

פרק 5:

"בוקר טוב ביל!» אמרה היילי כאשר הוא פקח את עיניו בבוקר ומייד קפץ מהמיטה , «תירגע זאת רק אני!» היא צחקקה, «מה את עושה פה? ומה קרה אתמול?» הוא שאל משפשף את עיניו, «נרדמת.. הבאתי אותך לפה... ועכשיו חיכיתי שתקום!» היא אמרה וחייכה, «הרבה זמן...את מחכה פה ככה?» הוא התעניין, «האמת בערך 10 דקות... הארוחת צהרים שלכם כבר מוכנה … טום נאלץ לאכול ארוחת בוקר בלעדיך" היא אמרה ,»טוב אני עוד מעט אבוא.. אני חייב מקלחת וכאלה... אני ישנתי עם הבגדים של אתמול!!» הוא אמר בדרמטיות, «מי ישמע... טוב בכל מקרה אני אחכה שם " היא אמרה ויצאה מהחדר,ביל התקלח התלבש סידר את שיערו ויצא, «בוקר טוב! טוב שנזכרת לבוא!» אמר טום שישב ואכל ליד השולחן, « הייתי צריך להתקלח!» ביל הצדיק את עצמו וניגש לשולחן, «היי !!! מה קורה?» לפתע ג'ייד הופיעה, «אחלה! מה אתך?» טום מיד הפנה את מבטו אליה ,»היי ג'ייד" אמרה היילי שלא הורידה את עיניה מביל שהתיישב ושם לעצמו מעט סלט בצלחת, «אתה לא רוצה תפוחי אדמה?» התפלא היילי, «לא אני לא כזה רעב" הוא אמר מתחיל לאכול, «תתרגלי הוא תמיד אוכל כמו דוגמנית" אמר טום שהסית לרגע את תשומת ליבו מג'ייד וכולם צחקו ורק ביל תקע מבט זועם בטום ממשיך לאכול, «אני וטום זזים לסיבוב...» לפתע הודיעה ג'ייד, «כן?» שאל טום מביט בה עם מבט מופתע,»כן!» היא אמרה קורצת לו עין, «טוב בהנו...» אמרה היילי, «תזהרי ממנו!» צעק ביל בעקבותיהם . «מה אתה הולך לעשות עכשיו?» התעניינה היילי כאשר ביל הניח את המזלג על הצלחת הריקה, «אני לא יודע... טלוויזיה אולי...» הוא זרק את הדבר הראשון שעלה לו לראש, «טוב...אז תהנה... אני אזוז לי... « היא אמרה במאת אכזבה, «קרה משהו?» הוא שאל, הוא היה כ"כ תמים לפעמים , «לא כלום... עזוב...אם תרצה … אני בבית מספר 483» היא אמרה הולכת משם, הוא משך בכתפיו וקם הולך לבקתה שלו, הוא נכנס פנימה וזרק את עצמו למיטה, לפתע הוא שמע שהדלת נפתחת. «היילי? זאת את?» הוא שאל והתרומם לישיבה אך לא הייתה תשובה , הדלת נסגרה, «מי זה?» הוא שאל וקם לגמרי, «היי!» לפתע ניצבה מולו הערפדית בעלת השיער הקצר שראה אתמול, «היי..» הוא ספק אמר ספק שאל מביט בה, היא לא אמרה דבר היא רק התקרבה אליו בצעדים אטיים, «...מי את?» הוא שאל מתחיל להתרחק לאחור עד שנתקל בקיר, «או נכון כמה לא נחמד מצידי לא הצגתי את עצמי ..אני אליס...נעים להכיר אותך ביל" היא אמרה וחיוך קטן עלה על שפתיה, עיניה נצצו בתשוקה, «נעים גם לי …. רצית משהו?» הוא שאל לא מוריד את מבטו המבוהל מענייה , «האמת... שאני עדין רוצה … " היא אמרה ממשיכה להתקרב אליו לאט, «את מה?» הוא שאל מצמיד את ידיו לקיר למטה בצידי גופו, «את הדם שלך..» היא אמרה נצמדת אליו מדביקה אותו ממש לתוך הקיר, «אסור לך!» הוא אמר בתוקפנות מנסה לדחוף אותה , «ומי יעצור אותי?» היא שאלה מצמידה את פניה לצווארו, «כל אחד מהכפר הזה אם ידע, הם יענישו אותך! « הוא נלחץ בולע את רוקו בקשיחות, «אבל הם לא יודעים... וכשידעו יהיה מאוחר מידי …. « היא אמרה מעבירה לק חם עם לשונה לאורך צווארו, צמרמורת עברה בכל גופו, «את רוצה למות? אם את תהרגי אותי לא יהיה מי שיציל אתכם ביום הדין!» הוא אמר בתקווה שזה יעצור אותה , «אתה טיפש! שניכם! אתה ואח שלך … אתם באמת תמימים! אתה לא יודע מה תצטרכו לעבור כדי לחבר ת'נשמה הזאת של ויליאם, חוץ מזה אני לא מאמינה בכל זה ובכלל לא אכפת לי מהאגדות והנבואות האלה!» היא אמרה לפתע דוחפת אותו למיטה גורמת לו ליפול,»די! בבקשה אל תהרגי אותי!!» הוא התחנן כאשר הבין שאין לו דרך אחרת והיא לא מתכוונת לוותר, «אתה יודע מכמה בני אדם שמעתי את זה?» היא צחקקה מתיישבת עליו, «גם את היית פעם בת אדם … לא?» הוא שאל ,»זה היה לפני המון שנים, חוץ מזה אין מה לעשות ככה הטבע... בני האדם הורגים חיות כדי לאכול ואנחנו את בני האדם" היא אמרה רוקנת אל צווארו, «אני לא אוכל חיות אני חושב שזה אכזרי...» הוא אמר , הוא שכב קפוא כפסל , «כמה חמוד מצדך... אתה בכללי חמוד ויפה , חבל שאין תועלת ממך... אני צמאה לדם שלך כ"כ ! אם היית ערפד היופי שלך היה שווה משהו... אבל אי אפשר אפילו להפוך אותך לערפד... אל תדאג אני יעשה את זה מהר" היא אמרה פותחת את שפתיה כבר כ"כ צמוד לעור שלו , «למה אבל? איך את מסוגלת לדבר איתי ושנייה אחרי זה להרוג אותי?» הוא שאל בעוד הדמעות חונקות אותו, הוא לא רצה למות בגיל כזה צעיר, «אם היית ערפד היית מבין התשוקה שלנו לדם חזקה מכל דבר...חוץ מאהבה אולי … " היא אמרה עדין לא נושכת אותו, «אני מתחנן אל תעשי את זה!» הוא ניסה שוב את מזלו, «סליחה ביל … אני צריכה את זה!» היא אמרה ונאצה את ניביה בגרונו, הוא צווח כמו בפעם ההיא עם היילי אך אליס ישר הניחה לו יד על הפה מסתימה אותו כדי שאף אחד לא ישמע ולא יבוא, הוא נשם במהירות מתפלל לנס, הוא ממש יכל לראות את החיים שלו חולפים לו מול העיניים, לפתע הוא העריך את החיים יותר מאי פעם, «טום!!!» הוא צווח לפתע כאשר היא הורידה את ידה מפיו, «טום!!!» הוא צווח פעם שנייה והיא שוב סתמה את פיו, הדלת לפתע נפתחה, אליס מהר התנתקה מצווארו, «אם תספר למישהו אני יהרוג גם אותך, גם את טום וגם את המשפחה שלך אני יודעת אפה הם כרגע אמא שלך וחברים שלך!» היא לחשה לו מביטה עמוק לעיניו, הוא הביט בה כ"כ חסר עוניים , עיניו היו רטובות מדמעות והוא רעד, «הבנת?» היא שאלה , «כן" הוא מלמל, היא זרקה מבט לכיוון הדלת ויצאה מהר מהחלון. «ביל?» שאל טום שנכנס אל תוך הבקתה, «כן?» שאל ביל מנסה להישמע כאילו הכול בסדר, «קראת לי?» שאל טום מתקרב למיטה של ביל, ביל מייד הרים את השמיכה מתכסה עד הסנטר, «יכול להיות... חלמתי סיוט התעוררתי הרגע...» אלתר ביל, «הכול בסדר?» שאל טום כדי לוודא, «כן...» אמר ביל מעביר יד על צווארו לבדוק אם הפצע כבר נרפא, «טוב אז אני חוזר לבקתה שלי" אמר טום והתכוון לצאת, «לא! חכה... זאת אומרת... « ביל התחיל למלמל, «מה?» שאל טום ונעצר במקומו, «לא הלכת לטייל עם ג'ייד?» שאל ביל וקם מהמיטה הוא ניסה למשוך את הזמן , והפצע כבר לא היה שם, «כן טיילנו...עכשיו רואים סרט אצלי...»אמר טום וחיוך עלה על פניו, «אתה יכול ללוות אותי לבית של היילי?» שאל ביל ונעל נעליים, «למה? אתה לא יכול ללכת לבד?» שאל טום כלא מבין, «אני … פוחד מכל הערפדים....» אמר ביל מעביר מברשת על שיערו, «ביל... הבטיחו לנו שאף אחד לא יפגע בנו … ואני עסוק קצת עם ג'ייד...» אמר טום , «טוב לא חשוב...» אמר ביל מתקרב ליציאה, שניהם יצאו מהבקתה, «אתה בטוח שהכול בסדר?» שאל טום פעם נוספת, «כן... תיהנו שם עם ג'ייד... ותשמור על עצמך " אמר ביל ולפתע הביא לו חיבוק, טום החזיר לו חיבוק בלי לשאול שוב אם הכול בסדר למראת שהבין שמשהו לא בסדר, «טוב אני הלכתי ..»אמר ביל והתנתק מהחיבוק מתחיל לצעוד בחשש לכיוון לב הכפר, הוא עבר בין הבקתות מחפש את בקתה מספר 483, הוא הביט כל שנייה לאחור לוודא שאליס לא עוקבת אחריו. «480....481....» הוא מלמל לעצמו בעודו עובר בין הבקתות לפתע מישהו הניח יד על כתפו מאחור הוא הסתובב בבהלה רואה מולו את...

אני מצפה להרבה תגובות
כדי שתהיה לי מוטיבציה להעלות פרק 6