חיי ההוללות של לוליטה

אני כולי פליאה ותימהון!

אני פשוט לא מאמינה..

אנחנו כאלה חברות טובות כבר איזה שנתיים..

אני סובלת את כל מגוון מחלות הנפש שיש לך,אני תמיד תומכת בך..אני מפספסת כל כך הרבה בגללך,ובסוף אני אוכלת חרא.

את טסה עם החברות שלנו,שלנו משמע שגם אני מכירה אותן,שהן גם חברות שלי.

ואת לא מציעה לי לבוא?

שמעי את פשוט חתיכת חרא רקוב.

אני מצטערת שבזבזתי עלייך זמן ודמעות.

ואני שונאת אותך..הלוואי שאני אמצא חברה שפויה שתעריך אותי יותר,כי זה באמת מגיע לי.

ושהיא תטוס,היא כן תציע לי.

לא כלבת אשפתות כמוך..

את בטח לא תראי את זה,וטוב שכך..

אבל שתדעי,שאני ממש ממש שונאת אותך.

ואני רק מתה שנסיים ללמוד כבר,שלא יהיה לי צורך בך יותר.