ככה וככה.
בלוג זה הוא אוסף של שטויות, מעשה ידה של מאי אחת, קטנה ממש.
|
| 11/2008
אולי הבלוג הזה כבר לא נחוץ?
אני תוהה:
אם הבלוג הזה פתוח בשבילכם או בשבילי. אם השלוש קוראים שלי מגיבים מתוך רגשות חובה או מתוך צורך אמיתי להגיד את מה שהם חושבים. אם אני אי פעם אמשיך את הסיפור, אם אי פעם למישהו יהיה אכפת. ולא, זה לא עוד פוסט תגיבו לי מלא!!!!!אחדאחד כי אני לא הטיפוס שיעשה את זה.
אני לא צריכה מיליון מגיבים שאף אחד מהם לא באמת קורא, מספיק השלוש וחצי שלי (שמתם לב שזה מספר עולה? הוספתי חצי איש) שיגיבו באמת מהלב.זה גם לא פוסט מתבכיין על איך אם אין לי מגיבים אני לא באמת ימשיך לכתוב פה.
אני חושבת שהבלוג הזה כן בשבילי, הוא מדרבן אותי להמשיך לכתוב וליצור אבל גם לכם יש חלק! כן לכם, האנשים מאחורי המחשב.גם אתם לא כמו שאתם מתארים את עצמכם מאחורי המקלדות שלכם, בין אם אתם צנועים מכפי שצריך להיות עם כמות הכישרון שלכם (אתה יודע שאני מדברת אליך נכון?), אם אתם כל כך מוכשרים שאנשים היו הורגים בשביל רמת כתיבה כזאת, למרות גילכם הצעיר יחסית, (אני מניחה שלא הבנת שדיברתי עלייך, אבל שחר, אם את עדיין קוראת כאן....) וגם אם אתם מודעים לעצמכם ועדיין מפחדים לחשוף את הכשרון שלכם לחברים והמשפחה הקרובה הגיע הזמן שאני אדע שקוראים כאן.
אפילו רק "קראתי" בלי דעה, יכול לשמח אותי יותר משתוכלו לשער.
אני שוקלת למחוק את הסיפור שנמצא כאן, ולהשאיר רק את השירים ולהתחיל לכתוב את הסיפורים הקצרצרים שלי כאן.
מה דעתכם חמשת קוראיי? הסיפור לא מסתדר כפי שהיה אמור להיות ובכל זאת חבל לי לקטוע אותו באמצע...
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מאי הממש קטנה