ככה וככה.

לפעמים כשמעירים אותי בפתאומיות ובמהירות אני מתעצבנת. יש משהו בצפייה הזאת שלכם שאני אעמוד דום לבקשותיכם ברגע הראשון שפתחתי את עיניי שמעצבן אותי. אני לא יודעת ממה זה נגרם, אולי מהעייפות של הלילה, אולי מעצם העובדה שבחיים לא הייתי מבקשת מכם לעמוד לצידי 24\7 ואולי בגלל החוצפה שלכם לבקש. כמובן שאני אסכים, אבל אל תתפלאו כשאני עצבנית בבוקר וממש אין לי כוח אליכם. אז אולי לוקח לי כמה שניות לפקוח עיניים, ואולי אני לא איתכם כבר מהשנייה הראשונה אבל אני איתכם שאר הזמן, תתרגלו לזה שאני לא חייל בכוננות.

לפעמים כשחודרים לפרטיות שלי אני נעשית מתגוננת. משהו בחשיפת חלק מהנשמה שלי לאנשים גורמת לי להילחץ ולהימתח.אז כן, אתם מספרים לי הכל, אבל זה רק בגלל שאתם לא מסוגלים לא לספר. משהו בכם בוער ומציק עד שאתם חייבים לפרט לי הכל, ארוכות (אלוהים ישמור, ועוד איזה ארוכות). אני לא כזאת, אין לי צורך לספר לכם כלום ואם לא הייתם שואלים אני מניחה שלא הייתם יודעים עליי דבר אבל הצורך שלכם לדעת עליי הכל הורג אותי. הצורך לקרוא את ההודעות שלי, לחטט לי במחשב או לנבור לי בנשמה... משהו בכם רקוב מפנים.

לפעמים הקנאה שלך ממררת את חיי. כמובן, יש לך זכות מלאה לקנא ולדרוש לך את כולי, חבל שלי אין אותה זכות. הרי בשעת האמת ראינו מה קורה, אתה תבחר בהן, באותן בחורות שקופצות עלייך כי כרגע אתה מחזיק בדיוק בדבר שהן רוצות. אבל מי איתך מההתחלה? כמובן שאם המצב היה הפוך והייתי בוחרת כל אדם חוץ ממך היית קוצף ומאדים, ואולי לא כזה בצדק. אז נסכם לרגע את המצב, לי אסור לעזוב אותך לרגע אבל אתה רשאי לעשות כאוות נפשך. טוב שאנחנו במאה העשרים ואחת.

לפעמים הדבר האחרון שבא לי לעשות זה לרוץ בשבילכם עד קצה העולם. אתם יודעים, אני במצב רוח דיכאוני והדבר האחרון שבא לי זה לחצות את העולם בשביל השטויות שלכם. אוי נו ובבקשה לא יעבדו עליי, פשוט חסר לי האנרגיה המתאימה. גם פרצופים מתוקים לא יעשו את העבודה, תתפלאו אבל אני די עקשנית כשזה מתאים לי, אבל בעיקר כשזה מתאים לכם.

לפעמים הפוזות שלכם מחליאות אותי. מין הרגשה של בחילה, צמרמורת שעוברת בכל הגוף.ולא, תתפלאו לשמוע אבל אני לא מקנאה בכם. כן, אני יודעת שזה מה שחשבתם אבל יש לי עיניים לראות מעבר לצורה בה אתם מציגים את עצמכם.מתוך הערצה? לא אני גם לא עושה את זה מתוך הערצה חבויה לכם. כן אני יודעת שאתם מדהימים, בעיקר בעיני עצמכם.

לפעמים שמזכירים לי שאני גרועה במיוחד במשהו אני קצת מתעצבת. בייחוד שעושים את זה בכל הזדמנות שאפשר. זו לא חוכמה למנות את כל החסרונות שלי, אלוהים יודע שלא חסר, אני יכולה למנות את שלכם בחזרה. תתפלאו אבל יש לכם כמה. ידעתי שתהיו בשוק, לא נורא לכולם יש.

לפעמים אני מחבבת בן אדם שאתם לא. אולי כי יש לנו נקודת מבט שונה על אנשים, אולי כי אתם יכולים להיות חבורה של חארות שמתאים לכם. את האדם הזה אני ממש אוהבת, אתם לא מחויבים לאהוב אותו או להעמיד פנים, אני יודעת שאתם לא סובלים אותו. אז לפחות שיהיה לכם את הכבוד המינימאלי לא לפתוח את הפה עליו לידי, במיוחד כי שום דבר נחמד לא יוצא לכם משם. אז כן, אני אתעצבן אם תקראו לו אידיוט. מפתיע לא? ואני אתעצבן גם אם תבקרו כל אדם שהצטרף לחיים שלי, במיוחד אם הוא לא מעוניין להצטרף לשלכם. אז אולי פעם בחיים יהיה לכם את מינימום הטאקט לסתום את הפה ולא להגיד כל מה שאתם חושבים באופן מידי.