תקשיבו.. אני מצטערת=[ אבל אין היום פרק כי אני צריכה להתקדם יותר בסיפור.

מחר יהיה פרק ואני אתקדם בסיפור!! למרות שמחר אני חוזרת יחסית מאוחר כי יש לי קייצת..

אבל במקום פרק אני שמה לכם וואנשוט..

עכשיו הוואנשוט הזה טרי טרי כי הרגע גמרתי לכתוב אותו ולהתאים לו מוזיקה.

זה וואנשוט חזק.. וזה לא ממש סיפור=]

זה יפה.. לדעתי.

אני מקווה שתאהבו.

מישהי נתנה לה אפשרות של מוזיקה יש לה בלוג מדהים!!

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=531637

http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=531637- האפשרות..

יש גם אפשרות של- רדי, סט, גו.. תבחרו=]

*

"אבל לאן?" שאלה הנערה בחשש והשפילה את מבטה. "לכל מקום. רק תברחי מכאן" ענה לה האיש בחיוך. הנערה חייכה, גם. היא לא רצתה להרים את ראשה, את מבטה. היא לא רצתה כי ידעה שאם תעשה זאת, שאם תסתכל בעיניו.. זו תהיה הפעם האחרונה שתעשה את זה. "אני אוהבת אותך" מלמלה בעצב. "גם אני" אמר האיש. "ועכשיו- רוצי!" הוסיף. הנערה עשתה כדבריו ויצאה בריצה דרך פרצת הגדר. "אני אוהבת אותך.." מלמלה בזמן שרצה החוצה. "תזכרי, לכל מקום! רק תברחי מכאן.." צעק האיש. הנערה הסתכלה אחורה, היא ראתה את האיש מנופף לה ולאחר כמה דקות נתפס בידו הפנויה. הנערה התחבאה. "מה אתה חושב שאתה עושה?" שאל איש במדי הנאצים. "כלום.." מלמל האיש. נאבק בנאצי. "כלום!?" צעק הנאצי "כן.. כלום" אמר האיש ללא חשש. לאחר שנאמר משפט זה הפיל הנאצי את האיש על הרצפה. "יהודי! גלה לי מיד מה מעשיך!" צעק הנאצי, מצליף באיש. "כלום.." מלמל האיש בכאב. "זה לא נראה לי כלום!" צעק הנאצי. "אז כנראה שאתה עיוור!" צעק עליו האיש בשארית כוחותיו. הנאצי התעצבן. איך יהודי מעז להתחצף אליו!? הרי הוא גרמני, אדם הנמצא במעמד עליון, והאיש? האיש הוא יהודי מושחת! אדם שלא אמור לחיות בכלל.

אז השאלה-איך יהודי מעז להתחצף אליו? לגרמני? לנאצי? למפקד!? אך האם זו השאלה המתאימה?

לא נראה לי..

השאלה המתאימה היא איך ליהודי, אדם שלפי הנאצים מיותר בעולם יש הכוח להתחצף לגרמני, אדם חזק ולפי מחשבותיו גם בלתי מנוצח? כן.. זו השאלה. את התשובה?

ובכן... את התשובה אפשר להסביר, אבל אין צורך..

אם תחשבו על זה..

הנאצי העדיף חיים ויהודי מוות.

אם כך..

למה היהודי השתדל לחיות והנאצי להרוג?

ולמה מלאך המוות עזר ליהודים ומלאך החיים לנאצים?

הדברים האלה כל כך מנוגדים שאנשים מתעניינים בזה.

לפעמים בחיים המוות נראה גדול ומפחיד.. ולפעמים במוות החיים נראים גדולים ומפחידים.

האם זה נכון? האם החיים מפחידים יותר מהמוות? האם מישהו אי פעם יוכל להסביר זאת?

ובכן התשובה לכל השאלות היא- כן.

אני אוכל לתת לכם את התשובה, אבל את התשובה שלי.

ואתם? אתם תוכלו לתת את התשובה שלכם.

לפעמים משהו, אפילו הקטן ביותר יכול לפקוח לבנאדם את העיניים עד למצב כזה שהם יכאבו.

אם תסתכלו פנימה, ללב.. תמצאו אדם. אדם שתעשו הכל בשבילו.. הכל.

אם תסתכלו עמוק יותר תראו שלעולם לא תעשו הכל בשביל אף אחד... בגללכם...

 לא!

לא בגללכם אלא בגלל הפחד. הפחד יכול להשתלט עליכם גם בלי שתשימו לב (שקר-פחד).

החיים? הם זכות. המוות? הוא חובה. לכן נצלו את החיים עד תום ותפיקו את המיטב.

חיו את השנייה, את הרגע..

אבל זכרו-

גם עצב הוא הפקת המיטב והחייאת הרגע.

*

נגמר..

אני רוצה שתגיבו לי עליו..

זה ממש חשוב לי!