עברו בי מחשבות של געגועים לאנשים שהכרתי לתקופה קצרה.. ושאלתי את עצמי מה הם עושים באותו רגע.. הבנתי שלא כל בן- אדם שאני אפגוש בחיים אני אזכור לעולמים ואראה לאורך זמן.. עברו בי מחשבות מעט מדכאות..
יכול להיות בגלל ששוב דברים לא הולכים לי כמו שאני מתכננת אותם, אבל אני מניחה שזה תמיד ככה, ולכולם(לא?!)
הייתה לי שיחה מאוד מעמיקה עם ידיד מאוד טוב שלי על ההורים שלי.. אני לא אפרט, אבל רק אומר שהעניינים לא משו.. ותמיד אני רוצה להשתנות, לנסות לרצות אותם.. לדבר איתם קצת יותר. אבל זה קשה לי, אני מאוד סגורה איתם, לא מרגישה את העניין בלספר להם, ולפעמים מרגישה שהם גם ככה לא יבינו.. אבל בכל זאת, רוצה יחסים טובים איתם..
אני אשתדל לפתוח דף חדש..
החלפת נושא במהירות- אני רוצה כבר רישיון! אוףאוףאוף.. מה יהיה?! עוד חודש וחצי 18 O.O"
וגם למצוא עבודה.. אני הולכת לחפש מחר, הלוואי שיגידו לי כן במקום מסויים..
למה כסף צריך להיות עניין כל כך גדול בחיים?! בלעכס.. זה כאילו, כל החיים מחנכים אותנו על תשתית הכסף.. ללמוד כדי שתתקבל למשו טוב באוניברסיטה כדי שיקבלו אותך לעבודה טובה כדי שתקבל כסף טוב.. מה זה כסף טוב? ומה טוב כל כך בכסף?!
אני לא מבינה, מה נחמד בהרגשה של להרויח המון כסף, ובמהירות הכל גם נעלם.. זה מרגיש קצת צובט בלב.. וזו תחושה מגעילה.. כולה כסף, לא צריך לייחס לו חשיבות רוחנית ונעלית..
ובכל זאת, לאף אחד לא היה איכפת אם היה לו ולו מעט לבזבז.. וגם אני רוצה, שיהיה לי את הכוח לעבוד ולהרגיש שעשיתי משו בשביל הדבר הנחשק הזה, ובאותה מידה להרגיש את התשוקה לבזבז ולהינות ממנו, גם אם בסוף אשאר ריקה ממטבעות, אך מלאה בשקיות מפנקות(מי לא אוהב בגדים..? גם לי לפעמים מותר להודות).
סוכות עבר בנאיביות, כאילו אחריו אין בית ספר ומבחנים ועבודות הגשה ואני יכולה להמשיך אבל זה מכניס אותי לעצבות.. אז לא חשוב. רוב הזמן נחתי בסוכה או שראיתי האח הגדול(איך זה שזה כל כך מגעיל, ובכל זאת התמכרתי? אולי בגלל הסריגה הסקסית של שפרה? או הקול הערסי של ונסה?XD).
אבל בנוסף לכל השכיבה ללא מעש, הייתי בתמנע(היה אחד היפים).. ויומיים באשדוד, עשיתי ביוטופ על החוף.. וגם זה היה נחמד, מדידות של 19 דקות וכיף בים למשך השעה הבאה^^.
אני חייבת להזכיר לעצמי להשקיע במתמטיקה.. שאלון 007 TT.TT

אני רוצה להרגיש תחושת סיפוק מכל מה שאני עושה.. עכשיו, איך אני יכולה לגרום לזה?