אז הנה את פה..
נשארת לבד.... נשארת עצובה... נשארו הגעגועים.
את לא מבינה למה זה חייב להיות כל כך קשה..
למה כבר שנתיים הבנאדם תקוע לך בראש..!
את סתם מתגעגעת או שזה כברר מזמן מעבר לגעגוע...?
קשה.......
קשה לראות את הבנאדם...
קשה להסתכל לו בעיניים שאת יודעת שכל מה שהיה איתו נגמר,לתמיד!
שהגעגועים שלך יסתיימו בזה שאי פעם תשכחי אותו...
ולא שפתאום הוא יבין שהוא טעה.. וירצה להיות איתך כמו פעם..
אולי איכזבת אותו...? השתנת לרעה..? ,אולי הוא מתבייש בך עכשיו..
קשה להסתכל לו בעיניים אחריי כל מה שאמרת...
ששפכת כל מה שהיה לך על הלב וראית שלבנאדם לא אכפת ממך...
אולי היה לו אכפת פעם... אולי הכלל היה סתם בשבילו..
אולי עכשיו אכפת לו אבל הוא לא מראה את זה או אומר את זה מסיבות אישיות שלו?
אולי הוא מתבייש?.. אולי הוא מפחד??
אי אפשר ללחוץ על בנאדם להגיד מה הוא מרגיש...
אי אפשר להיות זבוב ליום אחד , לשמוע ולראות איך הוא מרגיש עם מה שקורה...
אי אפשר לקרוא מחשבות ולהבין אולי למה הוא כל הזמן מסתכל עלייך...
אכפת לו ממך? לא אכפת לו ממך??
הוא מסתכל עלייך כי אכפת לו ???? או אולי סתם בשביל לראות אם את מסתכלת עליו כמו כל היום...
רק אם היית יכולה לדעת מה הוא מרגיש...
להבין מה לא בסדר איתך...
או אולי זה הוא פה שלא בסדר?.. שלא מקבל אותך כמו שאת אחריי שהשתנת..??
אי אפשר לדעת כלום... וזה משאיר אותך בלי תקווה..כמו תמיד, פסימית קטנה שלי..
תשמרי על קור רוח.. לא רק בשבילך..גם בשביל האנשים שסובבים אותך..
אל תישברי לי עכשיו..
תהיי חזקה..