שאתה כל הזמן במחשבות שלי. ובכל כולי.

We were bigger than anything

אז כן, אני עוד חושבת עליך. אתה ממלא ומציף אותי גם כשאתה לא כאן. אתה קיים אצלי עדיין. בעצמות, ובגוף, ובלב..ובראש.  נו מה, ציפית לפחות?

אני רק לא יודעת איך אתה כזה מאופק. אין שום סימן לגעגוע מהצד שלך, קצת מסריח [והפעם הנעליים של העבודה לא אשמות]. 

אולי הפעם אתה באמת מנסה להיות שלה במאת האחוזים.

החוסר מתסכל, אבל אני אהיה לגמרי בסדר.

רק אל תשכח לזכור..