שאלה של אופי

הגעתי למסקנה לגבי בתקופה האחרונה. משהו שלפי מה שאני רואה כרגע גרר (לפחות) לשני ריבים עם חברות (זה מה שאני זוכרת, יתכן וזה גרם ליותר..). משום מה לא שמתי לב לזה בעבר. הגמל לא רואה את הדבשת של עצמו..

קורה לפעמים שאני דנה עם חברים/חברות בנושא מסוים. ואז זה מגיע לפסים שבעצם לא התכוונתי להגיע אליהם. זה לאו דווקא שזה אינטימי מידי ואני לא רוצה לחשוף. יכול להיות שזה פשוט משהו שאני מרגישה שאני דשה בו כל כך הרבה עם עצמי שאין לי רצון לפתוח עוד. יכול להיות שיש לי מסקנה ברורה לגבי מה אני רוצה לעשות ולא בא לי ממש לפרוס את כל הסיפור שגרם למסקנה הזו.

אז אתמול גם היה לי "ריב" כזה. זה בעצם התחיל כשיחה על נושא שלא היה לי כל כך בא לדבר עליו. וזה דווקא בגלל ששעה וחצי קודם טחנתי את הצורה של הנושא עם עצמי. הגעתי למסקנות מבאסות. לצערי אין לי כל כך לאן ללכת - ימינה או שמאלה - בסופו של יום הכל נראה אותו הדבר. ואז דיברנו. לא יודעת איך הגענו לזה. אני חושבת שהגענו לזה דרך משהו שהיה קשור אליה ולא אלי. והיא סה"כ רצתה לעזור. בדרך שלה. אז היא ניסתה לייעץ, להגיד לי איך להתארגן על עצמי וכו'. אבל דוגרי, דשתי ודשתי ודשתי בזה עם עצמי. אז מה עוד? ואני מוצאת את עצמי מסבירה ומסבירה ולא רוצה לשמוע עוד ועוד פתרונות שאני יודעת שהם לא ריאליים עבורי. אז בסוף התפוצצתי. פרצתי בדמעות היסטריות (מאוד לא אופייני לי!) ואמרתי לה שאני לא מעוניינת לדבר יותר וסגרתי את הטלפון.

ואני שואלת את עצמי, מה למדת מהשיחה הזאת? מה תרם זה שפרצתי בבכי? כי אם כבר ביזבזתי לחות ואפילו לא למת (מעניין אם מישהו יכול לזכור מאיפה המשפט הזה הגיע במקור.. I Challenge You). מה שלמדתי זה שמאוד מאפיין אותי המצב הזה, שאני אכנס לשיחה שאני לא מעוניינת בה רק בכדי להסביר את עצמי (Hence הכותרת..).

ולמה זה טוב?

אני לא צריכה אישור של אף אחד. לרוב גם ככה אנשים לא מסכימים איתי. אני רגילה להיות ה Under Dog. רגילה לעשות דברים בדרכי. להיות שונה ואחרת.

אז בשביל מה?

לשם ההסבר (כמה אירוני) זה משהו שאני עושה עם חברים קרובים ולא עם אנשים "מהרחוב" או סתם אנשים שאני מכירה הכרות קלושה. כלומר, זה משהו שבא מתוך הכרות אינטימית. זה לא שאני זורקת את החיים שלי לפני מישהו שאני לא מכירה. אלא להיפך.

אני חושבת שזה רעיון רע. ואני אקפיד לא לעשות את זה יותר בחיים. עוד קצת אסרטיביות (שגם ככה אני מאופיינת לרוב באובר) ופשוט להגיד - "לא מעוניינת לדבר על זה - סוף פסוק".

תרשמו לעצמכם. שינוי בפתח.