אתמיד ואנצח בכל בעז"ה

יושבת פה לבד בחדר.. תוהה ומתבוננת על העולם..

שנדמה שהכל נדם ונרגע..

תוהה פה לבד בחדר.. ומסתכלת על כל הטוב.. אך לא שוכחת את הרע..

ושואלת את עצמי- מה אני עושה פה? מהו תכלית חיי?

מי אני בכלל?

להביט במראה יכולה.. אך מיהי הדמות המשתקפת במראה?

הייתי רוצה מראת פנים.. שתשקף את כל מה שמפנים.

לפעמים נדמה לי כי אני ממציאה דמות שרחוקה מהמציאות

דמות שתשקף את כל מה שלא..

כל מה שכולם רוצים ומה שאני לא!

הבפנים זועק החוצה, זועק לאמת האמיתית!

לאמת שאינה יודעת לשקר..

בעוד שהבחוץ נשאר בגדר חוץ.

ושוב רואים את מה שאני לא ומה שכולם רוצים..

ואותה דמות כבר לא נמצאת בתוך המציאות..משום שרציתי שתצא ושתפסיק להעביר ושדר תחושות שהם לא אני..

כנראה שהיה לי נוח עם הכל.. נוח לא להיות אמיתית.. כי זה חוסך הסברים ודאגות שלרוב מתלוות..

נהנת לרחף בעולם שהוא רק שלי! עולם בו הדמויות האחרות אינן תקפות.. הן פשוט מתפוגגות..

מקום קסום שאליו אני הולכת בדמיון.. מקום מסתור שהמציאות קצת מאיימת..

אני רגועה ושלווה בידיעה שאני באמת יודעת מי אני.

"טיב העתיד תלוי בטיב האדם שיחיה מחר..

    וטיב האדם תלוי אך ורק במעשיו היום.."