בימים האחרונים אני בדיכאון ,

אני חושבת על איציק, חושבת על שימי , על מאיר.

לא יודעת מה יש לי

אבל מוזר לי כל העניין

אני מפחדת לאבד את שימי כי אני חושבת שאני לא ימצא מישו שאני יאהב אותו, או שיאהב אותי

אפילו שזה לא נכון , אני אמצא , אבל לא יודעת למה ההרגשה שלי ככה.

בכל מקרה, אחרי שלא ראיתי את שימי 10 ימים דיברתי איתו ורציתי להיפרד כי הרגשתי שירד לי ממנו

באמת ירד לי ממנו , אחרי כל כך הרבה מריבות ושלא ראיתי אותו הרבה זמן וכן בשבילי 10 ימים זה הרבה זמן

כי חודש וחצי של חברות , זה המון בשבילי .

בקיצוור אותו יום בכיתי לו בטלפון שלא טוב לי ושאני אוהבת אותו ואני רוצה הפסקה

והוא חשב שחתכתי ככה מסתבר, והוא יצא לו עם בחורה חדשה שמחכה לו מלפני שהוא התחיל את הקשר איתי,

וגיליתי על זה לפני יום או יומיים ,  בערך יומיים אחרי שלקחתי הפסקה שהוא פירש אותה כפרידה .

הוא שם תמונה שלו ושל ההיא מתנשקים באייסי ולא יודעת אם אני אוהבת אותו או משו, או שאני פשוט עצבנית ומקנאה

שהוא לא איתי והוא כבר החליף אותי,

אז רבתי איתו , והוא התקשר אלי והתחלתי לבכות לו שוב בטלפון ואמרתי לו שאני אוהבת אותו וכל מיני קללות על מה שהוא עשה

והוא הצטער והצטער ואמר שהוא אוהב אותי וחשב שחתכתי אז הוא היה חייב להוציא אותי מהראש שלו כי הוא לא רוצה להיכנס לדיכאון

ושהוא בכלל לא אוהב אותה שהוא איתה בשביל לשכוח אותי.

אחרייי שיחה שנמשכה משהו כמו שעה הגענו להחלטה שהוא יבוא בימים הקרובים והוא ימצא פתרון מה לעשות

אני זוכרת בבירור משהו אחד שהוא אמר לי

"מה אני יכול לעשות כדי שלא תשנאי אותי עכשו , שתסלחי לי "

אז אמרתי לו , אתה בטח לא תחזור אלי כי אתה איתה, אז אין שום דבר שאתה יכול לעשות

אז הוא אמר " ואם אני יחזור אלייך את תירגעי , את תסלחי לי ... "

הוא לא סיים את המשפט וישר אמרתי לו כן.

אבל עכשו בעיה , אני לא יודעת מה לעשות, לא יודעת אם אני אוהבת או לא,

אבל אם הוא יפרד מהחברה שלו ויחזור אלי ,  אני אהיה חייבת להיות איתו גם אם אני לא ממש רוצה בזה