כמה קשה לראות אותך בכל בוקר..

אתה לא מתאר לעצמך!

לשמוע את הבנות במחששה מדברות עלייך,

כמה שאתה יפה, כמה שאתה מקסים,

כמה שהן רוצות אותך .

כמה כואב זה לשמוע אותן מדברות עלייך,

אתה שהיית, פעם, שלי .

שהלכת היום בהפסקה לעשן,

ראיתי אותך,

ובכל זאת הלכתי אחריך, עם חברות כמובן.

ואתה ישבת שמה, ועישנת,

ואני, הלכתי הרחק ממך לעשן,

ובכל פעם שלא הסתכלת

אני הסתכלתי עלייך.

כמה קשה זה לראות ולא לדבר.

לראות ולא לחבק,

או לשאול לשלומך.

אתה לא יודע כמה זה קשה.

היום ידידה שלך שאלה אותי למה באתי דווקא לפה.

אמרתי כי היה לי ג' .

אבל אתה יודע שזה לא נכון,

באתי בגללך!

בגלל האהבה שהייתה בינינו.

שהייתה ונגמרה.

שאלו אותי גם , אם היינו חברים,

ענו בשמי, וחלק אמר שכן, חלק אמר שלא.

ואני פשוט אמרתי, לא בא לי לדבר על זה, יום טוב, והלכתי.

אני מתגעגעת אלייך.

זה נורא קשה.