לכל האנשים המדהימים שקוראים כאן , כפי ששמתם 333> , בזכותם נשארתי כאן .

 המון המון תודה לכם , על הכל .

ולקח לי המון זמן לחשוב על הפרק , אני מקווה שתאהבו ><"

אוהבת אותך . שבת שלום + יום אהבה מאושר.

פרק 3- מל .

דלת החדר נפתחה , החבאתי מהר  את היומן מתחת לכרית , "היי מל , מה את עושה?" שאלה אותי קייסדי, "סתם .. את יודעת , קראתי משהו .." אני עונה לה ומתחמקת מן התשובה המדויקת .

"טוב.." היא עונה לי בטון מפקפק , יצאתי מן החדר הקטן . קייסדי נשארת שם לבדה , "לאן?" היא שאלה אותי וסובבה את ראשה לעבר הדלת, "לטייל" עניתי לה ויצאתי .

יצאתי מדלת המעון הגדולה והישנה , וישבתי בחצר .. "לא! הסוודר" חשבתי בלב , כשרוח קרירה נשבה על גופי , רצתי  חזרה פנימה , ופתחתי את הדלת במהירות, לא האמנתי למראה עיני .

ראיתי את קייסדי מחטטת לי בארונות , במגירות  ,במה לא? אפילו היומן היה פתוח על הרצפה , לפתע היא סובבה את ראשה אלי , וקלטה אותי מיד.

"מה לעזאזל את חושבת שאת עושה?" צעקתי עליה , היא לא ענתה לי , "מחפשת משנהו." השיבה לי מספיר שניות מאוחר יותר , "בין החפצים שלי?" המשכתי לצעוק , "אני באמת מצטערת שאנחנו ישנות באותו חדר.." היא ענתה לי .

"טוסי לי מהדברים!" התנפלתי עליה ,  התחלתי להרביץ לה. אם היה משהו ששנאתי היה שנוגעים לי בחפצים הכ"כ אישיים שלי . אז אני לא מתכוונת לוותר לה הפעם , זאת לא פעם ראשונה , שאני רואה אותה פשפשת לי בדברים .

 קייסדי כמובן עשתה עניין , והתחילה לבכות ולצרוח .

"מה הולך כאן?" נכנסה ג'ייד , וניסתה להפריד בינינו . אך ללא כל הצלחה , רצה במהירות לקרוא לאחד הבנים , סביר להניח שלכריס. רק לו אני שומעת מכל הבנים  , את האחרים אני בכלל לא מחבבת .

הדלת נפתחה לה שוב ,ג'ייד עמדה שם ולידה הארי , כנראה שכריס עוד לא סיים לעשן , חשבתי .

הארי אחז בבטני, וניסה להרחיק אותי מקייסדי המדממת , ג'ייד מיד רצה למטבח להביא מגבות , ותחבושות כדי לכבוד את קייסדי הבוכייה .

"בואי הנה" תפס אותי הארי כשראה שאני מנסה לחזור אליה  , הוא אחז כ"כ חזק ביד שלי שאפילו לא התאמצתי להמשיך, "חתיכת בת זונה , ממזרת!" צעקה עלי קייסדי , הפעם היא באמת הגזימה , איך היא מעלה בדעתה לקרוא למישהי שלא מכירה את אמא שלה , בת זונה?

הפעם ניצלתי את זה שהארי קצת הרפה מידי וזינקתי אליה , לא תכננתי לוותר לה , אני ארסק אותה . לא סתם הייתי שלוש שבועות ברחוב , למדתי להסתדר. אני יודעת להתגונן כשצריך .

שרטתי את פניה , אם כי לא היו לי ציפורניים ובכל זאת היא דיממה גם משם  ,  ג'ייד נכנסה לחדר .

"מה קורה לכן בנות? " היא שאלה אחרי שהארי תפס אותי שוב והושיב אותי על המיטה שלי , "היא מחטטת לי בדברים!"  עניתי בכעס , "זאת סיבה להרביץ לה?" שאלה אותי ג'ייד וגילמה את דמות האימא. לא סתם קוראים לה "אם בית" , נו באמת ?  שתניח לי לנפשי .

"אני לא סתם ארביץ לה על זה , אני אגרום לה לא לשכוח בחיים מי זאת מלאני ג'ייספר. " עניתי בגאווה , וחייכתי חיוך של ניצחון .

"כפי שאתן בוודאי מבינות .." התעלמה ממני ג'ייד , "אתן לא ממשיכות לישון ביחד"  היא המשיכה בדבריה , "נכון מאוד , אני עוזבת ." הודעתי לה .

היא לא ענתה , היא כבר ידעה לסנן אותי מתי שהיה צריך .

"אז מלאני את עוברת לישון בחדר היחידי שיש בו מיטה פנויה , בחדר של הארי . " היא הודיעה לי.

עיניי נפערו לרווחה , "איתו?" שאלתי והצבעתי על הארי שישב לידי , "כן. אני יודעת שאנחנו חורגים מן הכלל  ,אבל את לא יכולה לצאת מכאן . את עוד קטינה" היא מסבירה לי .

לא עניתי לה , ידעתי שהיא לא חוששת שאעשה איתו שטויות , וגם אם כן . זאת לא תהיה הפעם הראשונה שלי , זאת לא תהיה .

 . . .

התחלתי לארוז את חפצי  "את צריכה עזרה?" שאל אותי הארי , "לא" השבתי בגסות והמשכתי בענייני, הוא השפיל את מבטו מטה , נראה שהיה נבוך מן התשובה שלי.

סיימתי לארוז את דברי , בשקט . "איפה החדר?" שאלתי אותו מאחור יותר, ופניתי את הדלת מכדי לצאת ממנה .

"בחדר האחרון המסדרון , הוא אמר והצביע על אותה דלת כשהיינו מחוץ לחדרי הישן .

"תביאי לי תיק אחד" הוא ביקש , "לא" עניתי והמשכתי ללכת , הוא פסע לצידי , נכנסנו לחדר האחרון במסדרון .

החדר היה מוזנח מאוד , אפילו יותר מהחדר הקודם שלי , שנחשב לחדר מאוד מוזנח , כי לא טיפלתי בו , כמו שהייתי אמורה לעשות .

התיישבתי על המיטה , ולידי שמתי את התיקים ... לפתע הארי התחיל להוציא בגדים מן התיקים שלי ולסדר אותם בארון לידי , "מה אתה חושב שאתה עושה?" אני שואלת אותו מבולבלת , "עוזר לך" הוא מסביר ומחייך .

"מישהו ביקש ממך?" אני חוזרת לחקירה , "לא , אבל את צריכה ללמוד לקבל עזרה כשמציעים לך " הוא ממשיך בשלו , ומקפל כמה מן הבגדים שהכנסתי בבלגן.

נדהמתי ממנו , אני לא מכירה הרבה בנים כמוהו , שהיו מסוגלים לעזור לי בדברים כמו אלו .

"תגיד .." התחלתי לשאול אותו , "כן?" הוא שאל אותי ושם לב שאני מתחילה להאמין בו  , הוא באמת היה חמוד , מתעניין , מקשיב , לא כמו כל השאר , ז"א למעט כריס .

"יש לך יומן במקרה?" אני שואלת אותו, הוא השתתק , פשוט לא ענה . פניו נהיו אדומות , "אתה יכול לספר לי .." אמרתי לו , "האמת .. שכן ," הוא השיב לי , "באמת?" נדהמתי . הוא הנהן בראשו להסכמה .

עכשיו הכל התחיל להסתדר לי , היומן , מה שהוא כתב , אבל איך לאזעזעל הוא יכול היה לכתוב ביומן שלי? מתי היה לו זמן להיכנס לחדר שלי? מתי?

"יכול להיות שהיומן שלך כחול כזה? " שאלתי אותו כדי להיות בטוחה , "איך את יודעת?" הוא שאל אותי ועיניו נפקחו לרווחה , "תשמע משהו מאוד מוזר קורה כאן .." אני אומרת לו , "משהו כמו מה?" הוא שואל מבולבל מתמיד ...

"אני לא יודעת איך להסביר לך את זה ..." אני עונה לו , ושקט .

"חכה לי שנייה " אני מבקשת ממנו ומתחילה לחטט בתיק הקטן יותר, "הינה , זה במקרה דומה ליומן שלך?" אני שואלת אותו ומציגה בפניו את היומן שקיבלתי במתנה מ- L , "מה? איך היומן שלי הגיע אלייך?!!" הוא צעק עליי, וחטף את היומן מידי , "לא! זה בכלל היומן שלי , קיבלתי אותו מתנה" אני מסבירה לו , "לא , אני יכול להבטיח לך שזה היומן שלי .." הוא אמר ונאנח . 

"אני לא יודעת מה לומר לך .. היומן כל היום היה בחדר שלי , מתחת לכרית." השבתי , "איך זה יכול להיות? רק היום הספקתי לכתוב בו , ואני בחיים שלי לא נכנסתי לחדר שלך ,ז"א למעט עכשיו.." הוא ענה לי , 

אני הייתי בשוק , "היי מה זה?" אני שואלת אותו ומצביעה לעבר יומן זהה ליומן שהחזיק בידו . 

"מה? מה הולך כאן?" הוא לא הבין כשבהה לעבר היומן הכחלחל השני, "איזה מבינהם הוא היומן שלי?" הוא שאל ופשוט לא קלט , "בוא נפתח .." הצעתי .

אחרי מספר שכנועים הוא הסכים לפתוח לקרוא ביומן  , להפתעתנו הגדולה..

בשני היומנים היה רשום בדיוק אותו דבר , היה רשום בדיוק את מה שקראתי בבוקר.

 אנחנו לא ידענו מה לחשוב .. היינו כ"כ מבולבלים  "קחי" הוא אמר , והושיט אלי את היומן שלי , אם הכתוביות שלו, "תודה .." אמרתי ותפתחתי את היומן ...

באמת שלא היה לי מושג מה קורה כאן  , זה היה הדבר הכי אבל הכי הזוי שקרה לי בחיים .