החבורה ירדה מהמטוס אחד אחרי השני. שמש אירית ליטפה את עורפם. צווחות מעריצים הדהדו באוזניהם, אולם השטח נראה נקי. הם נכנסו בבטחה אל תוך המבנה, שם חיכה להם ההמון. סדרה של פלאשים סינוורה את עיניהם. מאות מעריצים עמדו משני צידי גדר האבטחה כעשרות מאבטחים מנסים להדוף ולהרגיע את ההמון. החבורה חלפה בקושי רב בתוך ההמולה ויצאו מהמבנה, המאבטחים ממש צמודים אליהם. בקושי פסעו 5 צעדים מהמבנה וכבר נכנסו לתוך מכונית שחורה ארוכה, שבהמשך הבינו שזו לימוזינה. דני היה האחרון שנכנס, המאבטח עוד מנסה לחלץ אותו מהידיים של המעריצות. ידיו היו עמוסות במתנות שונות. ובמבט שני, כך גם של כל הבנים. מיה נראתה פגועה. "חשבתי שאני לעולם לא אראה עוד את אור היום!" נאנקה יובל.
"מישהו הביא לי כאפה בראש וקילל אותי!" יבבה מיה. דאגי אימץ אותה אליו ונשק לה על הראש.
"כל הידיים האלה- בשיער שלי- איכס!" נגעלה בר. הבנים חייכו באליצות.
"יאללה, משווים או מה?" שאל טום.
"אז ככה, יש לי 5 תמונות, הכתבה מהאינטרנט, 4 זרי פרחים, סוכריית טופי וכפתור" ספר דאגי.
"אני גם קיבלתי את הכתבה מהאינטרנט, 10 פעמים. קיבלתי 3 תמונות, על אחת כתבו 'רשע זה סקסי'. אה וקיבלתי מכתב" דיווח הארי.
"קיבלתי 8 זרי פרחים, צמיד, 11 תמונות, טבעת נישואין וחוטיני" אמר דני וזרק מעליו את האחרון.
"טבעת נישואין?!" מיה לא האמינה למשמע אוזניה.
"חוטיני?!" נדהם דאגי והרים את זה לידיו. מיה מיהרה לחטוף לו את זה מהידיים במבט נרגז, ולהשליך את זה.
"טבעת אלי" פקדה בר ושלחה את ידה. דני הפקיד בידיה את הטבעת.
"תודה" אמרה בר באדישות, פתחה מעט את החלון והשליכה את הטבעת אל מחוץ ללימוזינה.
"המעריצות שלי לא כל כך נלהבות.. קיבלתי זר פרחים, 6 תמונות, גם אני קיבלתי את הכתבה הזאת, ועיתון עם תמונה שלנו על השער" אמר טום.
"גם אני קיבלתי את הכתבה הזאת, 2 עותקים ממנה" הוסיפה עדי.
"איזו חוצפה! מי זאת הפוסטמה הזאת?" שאג הארי שהיה שקוע בקריאת המכתב שקיבל.
"מה כתוב?" התעניינה עדי. הוא השליך אליה את המכתב.
עדי קראה בעניין, "אאוצ' " אמרה לבסוף.
"כאילו מה, אני היחידה שנדהמת ממה שהולך פה?" התפלאה מיה.
"גם אנחנו היינו בשוק בהתחלה, אבל כבר התרגלנו..." הסביר טום.
"היית צריכה לראות את דאגי בפעם הראשונה! הוא לא הוריד את החיוך במשך יומיים. עד היום אנחנו לא יודעים מה עבר עליו שם..." סיפר דני. דאגי הסמיק וכולם צחקו.
"אבל גם בר הצטרפה רק לאחרונה" ציינה מיה.
"בר התלוותה אלינו לכמה מסעי הופעות גם לפני שהיא הייתה חברה שלי. הזמנו אותה את מבינה, היינו בקשר מעולה. היא הייתה באה עם מאט.." הסביר דני וחבט באגרופו על המושב. בר נישקה אותו נשיקת פיוס, מנסה להרגיע אותו. נראה שזה עבד.
"הגענו!" קראה עדי לאחר כמה דקות.
"זה היה מהיר..." ציינה בר.
"רגע האמת" התנשף טום.
השומר עצר אותם בכניסה לחניית המלון.הנהג פתח את החלון כדי לדבר איתו, וכך גם עשו החבורה מאחורה בכדי לשמוע את השיחה. "כן?" שאל.
"מקפליי" ענה הנהג בבטחה.
השומר חשב לרגע ואז הנהן בראשו לשלילה. "אתם לא מורשים להכנס" אמר.
"מה?" נזעק טום, "מה זאת אומרת?"
"זאת אומרת שאתם לא נכנסים." הסביר השומר במילים אחרות.
"אני מבקש לדבר עם המנהל!" קרא טום.