בחיפושים

יושב לי כמו אבן בנשמה.

אני אפילו לא יודעת אם זו עצלנות או באמת חוסר רצון מוחלט להתעסק איתו.

יש לי נושא יש לי כמה רעיונות פה ושם והתחלתי לעבוד עליהם. למרות שאני יודעת שזה היה יכול להיות טוב יותר.

נמאס לי מהאמנות הזה.

נמאס לי לצייר או לצלם דברים עם מטרה או לשמוע כל הזמן מה מצופה ממני בגלל שאני כאילו-אוהבת-את-זה-כל-כך.

לעזאזל, הכל היה כל כך הרבה יותר טוב ופחות מטריד אם לא היה הפרוייקט הזה.

אני לא רוצה לצייר יותר ואני לא רוצה לצלם תמונות מבויימות שאומרות דברים יומיומיים.

אני לא רוצה יותר לשבת בקראוון המחורבן ההוא ולצייר ולצייר ולצייר אין סוף - רק כדי שלבוחן המזדיין יהיה מה לראות.

אני יודעת שאני לא רוצה לעסוק או ללמוד את התחום הזה בעתיד מרוב שכל כך נמאס לי ממנו.

אני רוצה לרדת מהמעשי.

אבל אז שוב, לא יהיה חבל? 6 שנים של עבודות ואז פשוט לעזוב את זה, דווקא בפרוייקט הסופי לחלוטין?

אולי אני סתם מנסה להעמיק יותר מדי ובנסיון לא להגיע לדבר בנאלי אני מסבכת הכל.

אולי.

אבל אין לי שום מוטיבציה כדי לעשות משהו לחרא הזה.

הסתבכתי.

טוב נו אז מי הארור הזה שחושב שזה מצחיק לחפש "מר היטלר" (על בסיס הפוסט הקודם, מר קפדן)  ולהגיע אליי?

לא, כי פשוט, זה לא צירוף מילים מקרי מספיק וזה דיי מציק לחשוב שמישהו שאני מכירה קורא כאן בסתר, נראה לך שזה בסדר לקרוא כאן? כאילו יכול להיות שאם תבקש/י לא יהיה לי אכפת, אבל זה ממש מרגיז.

יותר מזה, אם זה מישהו שיודע שגם אם הוא יבקש לקרוא פה אני לא אתן לו ואעביר את הבלוג שלי מספר (שוב פעם אחרי הפעם הקודמת) אם הוא רק יזכיר את העובדה הזאת - מתבקש לקבל קצת מצפון. אני רוצה שתצא/י.

יופי עכשיו גיליתי שבטעות הורדתי את "מנע" ממנועי חיפוש לתעד אותי.אז עכשיו זה ימנע. >>

למה זה עדיין לא מונע?!