בחיפושים

ולא מהצבא.

לקח לי זמן ואני דיי מעכלת את העובדה שקיבלתי זימון למאבחנת מדעי ההתנהגות. פשוט ציפיתי/קיוויתי יותר למשהו אחר.

אז סתם, יש לי מין הרגשה מוזרה עכשיו.

הדבר שבאמת מתחשק לי לעשות עכשיו זה לעבוד על הטקסטים למופע, כי אני מתכוונת לשחק אחות תאילנדית בלונדינית. ומנצנצת.

אבל אם אתם זוכרים את הפוסטצבים הזה שנמצא כאן שני קטעים מתחת, אז הנה, הוא צף ועלה שוב.

ושוב סתם, מציקים לי כל מיני דברים, אני דיי עצבנית אבל רק כלפיי אלו שאני לא רואה כל יום. טוב גם כאלה שלא.

אבל רובם נמצאים ברשימת המסנ כאנשי האינטרנט, אז.

וול, יעבור, זאת אני.

ברח לי מה שרציתי לומר ואימא הזאת מנדנדת, אז נראה לי שזה יצטרך לחכות.

בכ"א, קטיה - יומולדת שמח :] זה מה שעשה את היום הזה טוב יותר.

אני כל כך שונאת אנשים כאלה.

-הולכת לים-

עריכה- 9.8 17:55

אנשים כאלה.

אנשים בטלנים - כמו - ביטול.

אנשים מבריזנים כאלה, נו, ריכלנו עליהם אתמול.

(מגחכת)

האמת, אני שמחה שזה היה בכל זאת רק ארבעתנו ואחותי.

היה ממש כייף אתמול, ומצחיק ומנצנץ. D;

ואו.

כל הזכרים שהכרתי בחיים שלי היו/עדיין ממש נחמדים- בעיקרון,

אבל הם כולם ממש מטומטמים.

ולא מתחשבים.

ולא אכפת להם מדברים כאלו ואחרים.

סתם, נו, אין לי כוח להכנס לזה.

רגע, כמעט כל הזכרים.

יש כמה כאלה שלא.

מתנאושצ'אן (אם אתה בכלל קורא כאן מדיי פעם לעיתים רחוקות), אחותי סתם לא יודעת להעריך זכרים נורמליים. P;