לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

חיי כלבה


קוראים לי שוש ואני כלבה. טוב, עוד לא. אבל גורה. זה כן. ואלה החיים שלי בבית החדש, עם שתי נשים מצחיקות שמגדלות אותי ומביאות לי צעצועים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2008

האו לכולם


שלום. קוראים לי שוש ויש לי בית חדש. אבל לפני שאני אספר לכם על הבית החדש שלי, וכל מה שקורה בו, כדאי שתדעו כמה דברים בסיסיים עלי.
1. אני כלבה
2. אני שחורה
3. עכשיו אני בת חודשיים, אבל כשאגדל אני אהיה לברדור
עכשיו, כשאתם יודעים את זה אפשר להמשיך.

אני והאחים שלי (יש עוד שלושה כמוני), הגענו לפני כמה זמן לבית של הכלבים בעיריית תל-אביב ומשם כבר שלחו אותי להיות שבוע בבית של אישה נורא נחמדה והילדה שלה. הן והכלב שלהן טיפלו בי יפה, אבל אז אתמול בלילה היא הסתכלה לי בעיניים ואמרה "לוקה", (כך קראו לי אז), "יש לי חדשות בשבילך. מצאו לך בית". ובאמת כמה זמן אחרי זה באה מישהי במשהו כזה שנוסע ושמה אותי על הברכים ואמרה לי שמעכשיו היא שלי ואני שלה ושהולכים הביתה.

אז נסענו הביתה. ושם כבר חיכתה לנו האישה השניה שמגדלת אותי, שהיא האישה של זו שלקחה אותי והיא מצחיקה ויש לה תלתלים. והיא ישר החזיקה אותי ואמרה לי שלום ושאני חמודה. ואז שמו לי אוכל, אז אני לא זוכרת מה קרה. רק שהן הלכו ואז חזרו ואז קיבלתי הודעה רשמית שמהיום אני שוש. אז אני שוש. שוש. זו אני.

בלילה הן הלכו לישון ואני הייתי בחדר אחר. אני לא חושבת שזה היה נחמד מצדן. החלטתי לברר את הנושא בבוקר, אבל בינתיים, כדי שלא ישעמם, נבחתי לי ושרתי שירים עד שהייתה שמש והן קמו ואמרו לי בוקר טוב וניקו את כל הפיפי שעשיתי. אבל אז הן שוב הלכו! וחזרו אחרי מלא זמן! אבל מה הן חושבות לעצמן? אני נבחתי ועשיתי פיפי ושיחקתי עם צעצוע. חוץ מזה כבר תכננתי טוב-טוב את השיחה שאני אעשה להן שהן יבואו.

אבל קודם המתולתלת הגיעה ואני הייתי עסוקה בלשחק לה ברגל, אז השיחה תצטרך לחכות. ואז באה זו שלקחה אותי, עם השיער הארוך, ושמה אותי על דף מצחיק שמעכשיו אני אמורה לעשות עליו פיפי. היא גם אמרה משהו על וטרינרית שצריכה לבוא לתת לי זריקה. כן בטח. אני כבר אראה לה זריקה. אבל בינתיים היא הייתה נחמדה ונתנה לי לאכול ממתק כל פעם שעשיתי מה שהיא ביקשה ובאתי ליד שלה כשהיא הוציאה קול מוזר שנשמע כמו "בואי", "בואי". האמת זה קצת מפגר כל הקטע הזה עם הקולות, אבל אני מה אכפת לי אני. בסוף יש ממתק.

אחר כך היא גם התלהבה כמו גורה בת יומיים כשעשיתי פיפי על הדף שהיא שמה לי. למה מה היא חושבת שאני? מפגרת? אז כדי שלא תפתח ציפיות יותר מדי ותרצה שאולי אני גם אעשה עוד דברים משונים, תיכף ומייד עשיתי קקי ליד הנייר. אבל היא רק צחקה וניקתה ושמה לי נייר אחר. אוף, היא מתוחכמת בלשחק איתי. עכשיו צריך לחשוב על טריק אחר. אם רק לא היה חם כל כך.
נכתב על ידי שוש (ככה קראו לי) , 14/7/2008 19:26  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  שוש (ככה קראו לי)

בת: 17

תמונה




134
הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לשוש (ככה קראו לי) אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על שוש (ככה קראו לי) ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)