חיי כלבה קוראים לי שוש ואני כלבה. טוב, עוד לא. אבל גורה. זה כן. ואלה החיים שלי בבית החדש, עם שתי נשים מצחיקות שמגדלות אותי ומביאות לי צעצועים |
| 7/2008
 יש חדשות טובות, יש חדשות רעות האו האו לכולם.
זה פוסט קצר, כי מחר אני עוברת דירה ועוד מעט שתי האמהות שלי מתחילות לארוז ואין ברירה, אני אצטרך להפריע להן ולאכול את המסקינגטייפ.
רציתי לספר לכולם שאני כבר יודעת לשבת כשאומרים לי וגם שעושים לי סימן עם היד. קצת מצחיקות האמהות שלי, כל פעם שהן אומרות לי לשבת אני מקבלת ממתק. מפגרות. מה, הן לא יודעות שאני יודעת לשבת? נו מילא. העיקר שאני מקבלת ממתקים, ועוד בשביל משהו שאני ממילא עושה. עסקה משתלמת.
החדשות הפחות טובות הן ששתיהן צועקות עלי הרבה איזו מילה, "לא", בעיקר כשאני משחקת להן על הרגליים. המשחק הולך ככה: אני נושכת, הן מזיזות את הרגל ועושות קול, ואז תורי שוב ואני באה לנשוך, ואז הן עושות קול יותר חזק ואני באה שוב לנשוך וככה עד שנמאס לי כי בסוף הן תמיד מנצחות.
המתולתלת אומרת שאני צריכה למצוא משחק חדש. אבל רגליים זה הכי כיף! אוף איתה.
| |
| כינוי:
שוש (ככה קראו לי) בת: 17 תמונה |