אליה נולדה ב- 19.4.1992 וגרה כל חייה בצפון הארץ.
היא הייתה רקדנית בלט מוכשרת מאוד ותלמידה מצטיינת.
אליה חלתה באנורקסיה בגיל 11.
היא נלחמה באומץ רב לאורך כל הדרך ולמרות נסיונותייה לצאת מהמחלה הנוראית
הזאת, מצבה הידרדר וב- 24/7/08 במשקל 27.5 ק"ג, אליה נפטרה.
היא הותירה אחריה משפחה וחברות.
יהי זכרה ברוך.
אתמול נתקלתי בבלוג של אנורקסית.
שמה אליה שאולי.
בגיל 11 היא התחילה להיות אנורקסית
משום שמשקלה לדעתה היה יותר מידי.
היא שקלה 50 ק"ג.
רצתה לרדת ל- 40 ק"ג וזהו.
ככל שהיא רצתה יותר היא לא יכולה לעצור את הרצון
ולאט לאט היא ירדה עוד ועוד
והגיעה למצב בו היא שוקלת 27.5 ק"ג
אחרי דרך ארוכה של כ- 5 שנים.
במשקל זה היא נפטרה בגיל 16.
התאיך בו היא נפטרה מהאנורקסיה הוא ה- 24.7.2008.
בבלוג היא ניסתה לעזור כמה שיותר לאנורקסיות
ולהוציא אותן מזה.
מתוך 10 בנות היא הצליחה להוציא 5.
ואפילו יותר אבל היא ידעה רק על 5 בנות שהיא הוציאה מהמחלה הנוראית הזאת.
אמא שלה בהריון ואליה ביקשה ממנה בקשה:
שתקרא לתינוקת מאיה.
והיא ביקשה עוד בקשה,
אבל לא מאמא שלה,
אלא מאלוהים.
שתספיק לראות את התינוקת.
שתספיק ללטף אותה, להחזיק אותה, לטפל בה.
אבל היא לא החזיקה מעמד,
ונפטרה לפני שאמא שלה ילדה.
חשוב לציין שהייתה לה חברה מקסימה
שעזרה לה בהכל.
כתבה לה בבלוג, נתנה לה לאכול, לשתות, לשבת על כיסא- הגלגלים.
הן היו הכל אחת בשביל השניה.
הבלו הזה מאוד מרגש.
אני נשאבתי לתוכו ופשוט לא מפסיקה לקרוא בו.
אליה לא רצתה להיות אנורקסית,
רק רצתה לרדת 10 ק"ג.
זה הכל.
וזה מה שקרה לה
והיא מאוד הצטערה על כך.
עשו לעצמכם טובה ותראו בבלוג הזה ותראו כמה חיים של אנורקסיות זה נורא.
http://israblog.co.il/blogread.asp?blog=430346
אליה,
בחיים לא דיברתי איתך,
לא כתבתי לך,
לא שאלתי אותך,
לא ראיתי אותך,
לא הכרתי אותך.
אבל כן קראתי בבלוגך.
את אדם כל כך יקר.
את מדהימה.
הדהמת אותי בכל פוסט מחדש.
את היית ילדה כל כך מיוחדת.
נלחמת במחלה 5 שנים ברצף.
לא התייאשת לרגע.
היה לך כל כך חשוב
להציל בנות אחרות
מהמחלה הזאת
שנקראת אנורקסיה.
את הבנת כמה לא כדאי להכנס לזה
והצטערת על הרגע שחשבת להיות רזה ויפה
כדי ש"כולם יעריכו אותך קצת יותר".
אנשים לא יעריכו אותך לפי מה שאתה
אלא לפי מי שאתה.
לא לפי איך שאתה נראה,
אלא לפי האופי שלך.
את כל כך יקרה לי
למרות שלא הכרתי אותך.
מוזר לי כל כך שמעכשיו לא יהיו עוד פוסטים
שאת, אליה אומרת לסינדרלה לכתוב.
מוזר לי שלא יהיו עוד פוסטים
שבכל פוסט את כותבת מהו משקלך החדש.
איך את מרגישה,
האם היה לך אשפוז ואיך הוא עבר,
הריגושים שלך יהיו חסרים לי כל כך.
זה כואב עד כדי כך שאני לא מפסיקה לבכות.
לפחות את יודעת
שהצלת בנות אחרות
מהמחלה הנוראית הזאת.
שמסכנת את החיים שלך
רק בשביל להיות רזים ויפים.
זה לא שווה את זה!
תבינו,
כדי להרזות צריך ללכת לעשות ספורט
ולאכול בריא.
לא צריך פשוט לצום כל היום
ולהרעיב את עצמך כאילו אין מחר.
כי אנה ומיה הן לא חברות טובות בכלל.
אליה שאולי ז"ל
19.4.1992 - 24.7.2008.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
