העולם על פי לורן- סיפור בהמשכים

החיים על פי לורן

פרק עשירי

הקיץ חלף לאט, לורן נכנסה למין שגרה משעממת: לקום, לעבודה ולישון . בסופי שבוע היא בילתה עם ג'וליה וג'ורג, ומידי פעם גם עם מייקל. היום האחרון של החופשה הגיע, יום אחד לפני תחילת הלימודים, היא כבר דיברה עם אליסיה על הסדר העבודה החדש,היא תגיע אחרי בית הספר למשרד ובימים שיש בהם משפט חשוב גם לפני בית הספר.והיא תקבל משכורת על פחות שעות כמובן.

זה היה יום רביעי ומר ג'ונסון הלך מוקדם, מה שאומר שכאשר היא מסיימת להקליד את המסמכים שעל שולחנה היא יכולה ללכת הביתה.מייקל יצא מחדר הארכיון שתיק הגב תלוי על אחת מכתפיו "אני אבוא לאסוף אותה בשש" הוא אמר לה שהוא עבר ליד השולחן "תביאי בגד ים" לורן פתחה את פיה למחות אבל מייקל כבר נכנס למעלית והדלת נסגרה אחריו.שלורן יצאה מהמשרד השעה הייתה כבר ארבע. היא טילפנה מהמשרד לג'וליה, אחרי רבע שעה שתיהן היו בחונות בגדי ים בעיר ואחרי חצי שעה נוספת ואלפי מדידות לורן מצאה בגד ים ירוק שהדגיש את עייניה ,היא נפרדה מג'וליה לא לפני שהקשיבה בדריכות להרצאה של ג'וליה על מה היא צריכה ללבוש, לגו'ליה היה חוש אופנתי ולורן הקשיבה לכול מילה בשקיקה. עד שלורן חזרה הביתה וסיימה להתארגן השעה הייתה כבר שש ועשרה, היא ירדה למטה ומצאה את מייקל יושב במכונית ומביט אל הצד השני של הרחוב , לורן פתחה את דלת המכונית ונכנסה, הרעש של הדלת הנפתחת החזיר את מייקל למכונית שלורן לידו, הוא חייך ובלי לומר מילה התניע את המכונית והתחיל לנסוע אל עבר הצד השני של העיר, לאט הוא ניווט בין סמטאותיה הצרות של העיר הגדולה והסואנת, לורן זיהתה את הצד הצפוני והיוקרתי של העיר בעוד שהיא גרה בשכונות הדרומיות והדלות.

 הם עצרו לפני בית רחב ידיים, היו לו שתי קומות ולקומנה השנייה היו מדרגות נפרדות מבחוץ, כמו דירה פרטית,הם יצאו מהמכונית ומייקל פתח את שער הגדר,הבניין היה מסוייד לבן ודלת עץ גדולה פיארה את חזיתו הקדמית, הוא הוביל את לורן אל הקומה השנייה, ומשם למרפסת אחורית גדולה, רוב שטחה היה תפוס על ידי בריכה גדולה, בגודל של בריכה אולימפית ואת שאר המקום תפסו כיסאות שיזוף,שמשיות, סוג של בר קטן וג'קוזי.

פיה של לורן נפער,היא אף פעם לא ראתה עושר כזה,עד שהיא התעשתה מייקל כבר החליף לבגד ים וקפץ לבריכה, מסמן לה לבוא אחריו,לורן הורידה את שמלתה וחשפה את בגד הים החדש שלה, היא נכנסה למים לאט, הם לא היו קרים כמו בבריכות ציבוריות אלה נעימים וחמימים. ברגע שכתפייה נגעו במים היא צללה אל עבר הקצה השני של הבריכה,בלי להרים את ראשה פעם אחת כדי לנשום. שיידיה נגעו בקיר הבריכה היא הרימה על ראשה מעל פני המיים ושמעה את מחיאות הכפיים של מייקל "משהו לשתות?" הוא שאל אותהבעודו יוצא מהבריכה והולך אל עבר הבר שעמד ממש ליד שפת הבריכה. הוא דחף קצה אחד של הבר והוא הסתובב, חושף שלל בקבוקים עם משקאות שונים. מייקל ערבב משקאות מבקבוקים שונים והגיש משקה ללורן, היא הביטה אליו בחשש "זה בלי אלכוהול" הוא אמר "אני מבטיח" לורן לקחה לגימה גדולה מהמשקה, היה לו טעם של טרופית, מתקתק כזה., שסיימה היא הניחה את כוס על שפת הבריכה "אני בטוח שאני שוחה מהר יותר ממך" מייקל אמר לה אחרי שחזר לבריכה, לורן צחקה "לא אתה לא" מייקל הביט על פנייה הגאות "אני מציע תחרות " הוא אמר, לורן הינהנה והם עמדו בקצה הבריכה, מייקל הזניק ושניהם החלו לשחות במהירות, לורן הייתה קצת יותר מהירה והיא נגעה בקיר הנגדי ראשונה, "ניצחתי!" לורן הניפה את ידייה באוויר, מייקל הרים אותה על ידיו והיא צחקה, שוב חזרה אליה הרגשת הביטחון והחום, הם היו כל כך קרובים "אני אוהב אותך " הוא לחש אל תוך אוזנה, לחייה של לורן בערו, עיניו של מייקל נצצו, הוא נישק את לורן, זאת הייתה הנשיקה הראשונה שלה ,היא התרגשה, היא הרגישה הרגשה שהיא בחיים לא הרגישה, כאילו היא הצמיחה כנפיים והיא מתעופפת מחוץ לגוף שלה, רק ששפתותיהם ניתקו היא הבינה מה קרה "אני צריכה ללכת" היא לחשה והחלה לצאת מהבריכה "לורן.." מייקל תפס בזרועה "בבקשה תיקח אותי הבית" היא לחשה, קולה נסדק באמצע המשפט והיא עצרה בכוח את הדמעות. מייקל יצא מהבריכה ונכנס אל תוך הדירה. לורן לבשה חזרה את שמלתה וסחטה את שערה ככל האפשר, היא הייתה רטובה והיה לה קר. מייקל חיכה לה לבוש בתוך הדירה ושניהם ירדו יחד אל עבר המכונית, הנסיעה אל עבר הקצה השני של העיר עברה בשתיקה, המכונית נעצרה ליד ביתה של לורן, היא פתחה את הדלת ויצאה "אני מצטער לורן" מייקל אמר שמבטו נעוץ בהגה, "אני מצטערת מייקל" היא אמרה וסגרה את דלת המכונית, מבעד לחלון את הראתה דמעות בעיניו של מייקל, ושמכוניות נסעה משם נראה לה שהרחוב הרבה יותר אפל ממקודם.