לבייבי שלי,
זה שחלמתי עליו כל חיי.מהיום שהבנתי מזה הדבר הזה,חלמתי עלייך
מבלי להבין בכלל מזה,מה משמעות הדבר.
כל יום בחיי קיוויתי לך,כל יום הייתה לי מטרה ברורה אחת,
וזה אתה.
היום אחרי 4 שנים דרכנו נפרדות.
ובצער רב אני נאלצת לומר לך לא.
אתה שהיית נותן לי כוחות,תקווה לכל החלומות,ברגעים הכי קשים בחיים שלי
הייתה התרופה הכי טובה.
אבל באותה נשימה הרגת אותי לאט לאט,לקחת מני כ"כ הרבה!
את כל השפיות שיש לקחת,הראת לי חיים מהם....
והיום אני נאלצת להפרד ממך וזה קשה לי כ"כ.
אני יודעת שזה הדבר הכי נכון וחכם שיש.
אבל בתוך תוכי אני פשוט לא מסוגלת,
משהו בתוכי לא נותן לי להפרד ממך.
ואולי זו אני והטיפשות שבי.
אתה כמו הילד שלי,בניתי אותך בשתי ידיי,עם אפס ידע וניסיון.
היו לי רק שני דברים:אמביציה וכישרון.
החוסר ידע וניסיון הם התגלמותו של חוסר הפחד,כי כשאינך יודע....
ממה אתה מפחד?
וכך בלי כלום ושום דבר א' דחף אות ליצור אותך ופשוט להאמין.
לא היה לי מה להפסיד.
לא האמנתי שתמריא ותצליח כך,וזה סחרר אותי זה חירפן אותי,הרגשתי על גג העולם.
לא שפויה,לא חלק מן העולם הזה.
הגאווה והפינוק הרגו אותי!
ובשיא הכל נפל.
נשארתי לאסוף את כל השברים מסביב ולסדר את כל הבלאגן,בלאגן שנקרא החיים שלי.
לאט לאט שמתי דברים במקום.
נפרדתי מאנשים שלא היו לי טובים.
עזבתי מקומות שלא עשו לי טוב.
ואתה?
אתה שלוקח ממני את הכל.....
אני פשוט לא מסוגלת להפרד ממך.
אני מפחדת.
מפחדת שהפרידה הזו ממך,היא כאילו לוותר...לוותר על החלומות שלי,
על האג'נדה שלי.
על האני מאמין שלי.
לחיות חיים שהם לא שלי.
אבל אתה הורג אותי את מה שנשאר אתה לוקח ואתה לא נותן פשוט לא נותן שום דבר.
אני רוצה שתדע.....
עכשיו כשנפרד.זה לא לתמיד.זה זמני.
אני עוד אחזור,הרבה יותר חזקה וחכמה.
הרבה יותר נכונה.
כי אני לעולם ובחיים לא אוותר עלייך,
אתה שלי ואני שלך,וזה הרבה יותר ממה שאפשר להבין ולהכיל.
התקווה שלך היא הדלק שלי,היא האוויר שאני נושמת.
וגם עכשיו כשלא תהיה,אני תמיד אצפה לך!
וזה יקרה!!
והפעם זה יהיה הכי נכון!!
הכל יהיה בסדר!!
והפעם נצליח ובענק......
כי אני בחיים לא אוותר על האהבה הכי גדולה שלי.
להתראות.....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Vintage_Lady