רשימות חיסול
מיומנה של ויקינגית ממוסדת.
מחשבות והגיגים מחייה של שכירת חרב המנהלת במקביל גם חיי משפחה ענפים. |
| 1/2009
והפעם פציעה דבילית במיוחד.
קודם כל מבזק חדשות: נשברה לי הזרת.
טוב אז אלו לא חדשות מסעירות (עבורכם לפחות) אבל אלא בהחלט חדשות שאי אפשר להתעלם מהם. ויש השלכות. למשל:
קשה לי להניף את החרב המזורגגת.
אני לא מצליחה להסתרק ואני נאלצת להסתובב עם רסטות מטונפות. לא לעניין בגילי.
אם קודם היה קשה להלביש את אריק (הוא פשוט תולעת כספית הילד הזה), אז עכשיו זה לחלוטין בלתי אפשרי.
אריק חושב שזה נורא מצחיק לתפוס לי את הזרת ולנער חזק. אולי בגלל הקולות המצחיקים שזה משמיע. (אהההההההה!!!!)
החברה באונייה צוחקים עלי שנפלתי על פציעה מטופשת. (מזל שאני תמיד יכולה להזכיר להם שפעם, אגל תורסן חטף חנית ב"סיפון האחורי" והלך כמו ברווז שבועיים.
אני לא יכולה לטייל עם לילה או אולף. רק עם קטל. וללכת לטיול רק עם קטל זה לא יעיל: חצי מהזמן היא מנסה לקפוץ לי על הידיים בשביל שאני אשמור עליה מכלבים גדולים שהיא לא מכירה.
פרייה חושבת שזה נורא יעיל ועוזר להכריח אותי לדחוף את הזרת החבושה לצנצנות פלסטיק ריקות שהיא שולפת מערכת הוטרינר הצעצועית שלה.
הבלוז הדיח כלים פעמיים. (ההדחה נתבצעה ללא הצבעה או דיון במועצת השבט).
אגב לא נורא כואב. בפעם הבאה שאני מענה מישהו אני אזכור את זה.
הנה תמונה. היות והרופא שחבש אותי עשה עבודה די מחורבנת נאלצתי לארגן חבישה אלטרנטיבית בעצמי, ממקלות של חמשושים ופלסטרים שונים.
ואם הפוסט הזה היה משעמם: לא נורא. כנסו לבלוג הבא. שם מעניין. עזה בלוז.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
vike_error