רשימות חיסול
מיומנה של ויקינגית ממוסדת.
מחשבות והגיגים מחייה של שכירת חרב המנהלת במקביל גם חיי משפחה ענפים. |
| 6/2009
הקלות הבילתי נסבלת של המובן מאליו.
דוגלס אדמס כבר כתב מוניומנט שלם לתכונה האנושית המעצבנת לציין את המובן מאליו: אם זה לציין בקול נכאים שאתה עומד למות כשספינה של ווגונים תוקפת אותך, או ההוראות חסרות הטעם על קופסת הקיסמים שלך. ברגע שאתה מפנים עד כמה מגוחך הדבר, פתאום טקסטים שאנשים אחרים לוקחים ברצינות תהומית נראים לך לא רק מצחיקים אלא גם נלעגים.
קחו לדוגמא את עידן מהשרדות. אני לא יודעת אם שמתם לב, אבל בערך כל משפט שלו מורכב ממשוואת X=X. משהו בסגנון, "וואלה לא הצלחתי להחזיק מעמד ופתאום הבנתי שאני לא מחזיק מעמד".השיא אולי היה כשהוא נתן הקדמה ארוכה כאורך הגלות לשיר שהוא כתב והנה זה פלא - מילות השיר היו זהות לחלוטין לפרולוג הארוך והמייגע. פקינג לא יכולת לחסוך לנו את הכפילות?
אולי זה נובע מהיותנו שייכים לדת הכדורגל הגדולה בה הנוהג אחרי כל משחק לשאול שחקנים חסרי אוויר שאלות חסרות אוויר כגון : מה קרה שם? ולקבל תשובות חסרות טעם כמו: היו לנו הרבה הזדמנויות ולא ניצלנו אותן. דהה. ראינו עכשיו את המשחק. הלו...
נראה לי שאחת מתופעות הלוואי של האינסטינקט האנושי המופרך הזה היא שהמובן מאליו חודר וגולש גם לתחומי חיים אחרים. הנה, פעם לדוגמה, מישהו כתב לי בפתוס מתלהם, כאילו שגילה דרך חדשה ומשוכללת לעלוב בי, שדעתי היא ייחודית מאוד ואינה מייצגת את דעתם של רבים. אני ראיתי זאת כמחמאה. אני אכן עוף נדיר. אני מסרבת להיות שם באמצע - לא מתאים לציין את המובן מאליו ולא מתאים לי להיות המובן מאליו. שנאמר: לחץ חברתי כבר לא עושה עלי רושם חבוב. חוץ מזה שלאספסוף יש בדרך כלל מניעים מאוד מפוקפקים לשעוט קדימה.
בשביל מה כל הפוסט הזה? כי בא לי על הבוקר להחמיא לאיש הכי לא מובן מאליו. זה שמנגן בלוז קקטוסים, מטיס מטוסי רפאים, מדבר עם חיות ומפתיע אותי כל יום מחדש. קום תחייך ולך לעשות קסמים.
וכי זה נורא מצחיק את הבלוז: אמן הכפילויות המיותרות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
vike_error