רשימות חיסול

בדרך כלל אנחנו מחליפים מידע חיוני, מדברים על הילדים, על פוליטיקה, דת, מוזיקה, ספרים ובקיצור - יש לנו כל כך הרבה על מה לדבר

שנדיר מאוד שאנחנו שוקעים בשיחה על החיים שלנו. שיחה עמוקה. אז פתאום, ברוח הקרירה של מרפסת הגג ולאור העשן המיתמר של הבירה הלכאורתית, שאלתי אותו אם לפעמים היה מתחשק לו להיות שוב בן עשרים. הוא אמר שאם כן, אז רק בגלל שיש דברים שהוא עשה בלעדיי והוא היה רוצה לעשות אותם עוד פעם. איתי. הוא גם אמר לו שעצוב לו לפעימם שהזמן טס מהר כל כך. הוא רומנטי תחת השפעה. של בירה. 

"ואת?" הוא שאל חזרה. טוב, גם אני הייתי מוכנה לעשות הכל שוב אם היה לי אותו לידי. ברור. אבל אני גם יכולה להגיד בלב שקט שלהיות בת עשרים היה הרבה פחות כיף. קודם כל הסקס היה פחות טוב. כן, כן הסקס משתפר עם השנים. טוב זה גם תלוי בפרטנר, כמובן. והילדים, וההשגים, והשכל והיצירתיות שרק משתבחים להם (בניגוד לתחזיות) אבל, בעיקר, זה האושר. כמה שקשה, לפחות פעם ביום אני תופסת את עצמי סתם, מאושרת.