רשימות חיסול

פעם, כשהעולם הוירטואלי היה צעיר, היה צ'ט. זה היה כיף. ממש כיף. היום יש פייסבוק. נחמד, אבל פחות כיף. חבל שאי אפשר לפתוח צ'ט בתוך הבלוג. ככה, לדבר עם הטוקבקיסטים לייף. זה היה יכול להיות הרבה יותר כיף. למה אני מחרטטת את כל זה? כי אני חייבת להגיד שהריגוש האמיתי מבחינתי בלהגיע להמלצת העורכים זה להתקל במלאי האנונימים של ישראבלוג ולשחק קצת פינגפונג טקסטואלי. בחיי. הפוסטים הם מבחינתי תירוץ לתגובות. 

הפוסט האחרון היה פחות משלהב מהבחינה הזו מהפוסטים "על רוחניות"' "מילה לגבר הישאלי הממוצע" או זה על הרופא שיניים. אז מה יש לכם? אם יודעים שיש לי חולשה לטוקבקיסטים, שהייתי ארבע פעמים בהמלצת העורכים, ואפילו סיפקתי לכם חומר קריאה נוסף. אז יאללה (אני מדברת אליכם החברה מאומנות הפיתוי, אני רואה את הכניסות שלכם, אל תתביישו), בואו נראה אתכם, אני מזמינה אתכם להתחיל איתי. בואו נראה כמה אתם טובים מולי, שנאמר, שכל מול שכל, מיומנות מול מיומנות. אין לכם ביצים?