רשימות חיסול
מיומנה של ויקינגית ממוסדת.
מחשבות והגיגים מחייה של שכירת חרב המנהלת במקביל גם חיי משפחה ענפים. |
| 7/2008
בימים בהם לבני היה חדר משלו (או קצת על עצמי)
"תכתבי קצת על עצמך" הוא אומר (הבלוז), כאילו זה פשוט לפתוח את ארון הקבורה הזה ולהתחיל לשלוף ממנו את כל השלדים. תרתי משמע... אבל אני אכתוב, רק בקצרה.
(יש אי דיוקים הסטורים מכוונים בקטע זה. למידע מדויק לגבי תאריכים יש לפנות אל ההיסטוריה. אם הוא יועיל לכבדנו בתשובה)
נולדתי אי שם לפני 1000 שנים בערך. התחנכתי באקדמיה למצביעים מגלומנים על שם כורש.
אחרי שסיימתי את האקדמיה יצאתי לכמה מסעות ויקינגים*, ניהלתי כמה קרבות ואחר כך נגמר עידן הויקינגים ומצאתי עצמי מובטלת. באין ברירה השכרתי את שירותי כשכירת חרב בצ'ט של וואלה. הסכמתי להרוג כמעט כל אחד בעבור המחיר הנכון*.
באותם ימים לא ממש חיפשתי להטיל עוגן ובטח לא חיפשתי להתאהב. אבל או אז הופיע בלוז בחיוכו הכובש ופרק את ליבי מנשקו. התחתנו, השתקענו כאן במצפה עקומה שבגליל, ועד מהרה התרבו הכלבים, הגיעו הילדים והזמן הפנוי נגוז לו. היום אחרי זמן רב של היעדרות מהעולם הווירטואלי אני חוזרת לכתוב.
• פירושה המילולי של המילה ויקינג היא פחות או יותר: להפליג באנייה לארצות אחרות, לכבוש לחמוס ולחפש הרפתקאות.
• את הבאים לא הרגתי: 1. ארג (הצנצנת הלמה אותו)
2. ההיסטוריה (אותו אפשר רק לשבש)
3. ג'ין (כי למדנו שנינו באותה כיתה באקדמיה)
4. את יהב (כי היה לה ראש טוב)
5. את דודה שין (כי היו לי אינטרסים)
6. את הבלוז (כי אני מעדיפה לעשות לו דברים אחרים).
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
vike_error