|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
סוף עידן האלימות
קודם כל סתאאאם.
בכל זאת לא כתבתי מליון שנה ומן הראוי לפתוח בזאב זאב.
אז למי שתוהה לאן נעלמתי: תהיות הן דבר מבורך. הן עוזרות לנו להפעיל את הדמיון.
ולכל השאר,
חזרתי אחרי שנות נדודים רבים למצפה עקומה שבגליל. מלבד כמה יצורים מבחילים ששורצים מזרחית לנו כמו פרונקל ענקי על פרצוף של בחורה יפה- הכל נהדר כאן.
יש קצת יותר מידי אבק. אבל אבק (אלרגני ומעיק ככל שיהייה) עדיין עדיף על עובש. (מי שלא מסכים איתי כנראה מעולם לא ניהל שיחה עם עובש).
הסיבה העיקרית שאני מעלה באוב את הבלוג השומם הזה היא שגיליתי כלאחר יד ואוזן שיש אנשים שנודדים לכאן מידי פעם. אני משתתפת בצערם מחד ומאידך,
מי אני, שאמנע מהם קצת בידור זול? הסיבה השנייה היא שרציתי לעדכן אתכם שאנחנו עובדים על טכנולוגיה חדשה שתאפשר לנו לחלק לכל מי שנכנס לבלוג גלולת רטלין וכוס גדושה ומהבילה של סחלב חם. עוד לא מצאתנו את האלגוריתם הנכון, אבל הטכנאים שלנו עובדים ומזיעים על העניין. היו כמה אבדות בנפש כתוצאה של פיתוח משוואות יומרני - אבל אבדות בנפש מעולם לא ממש רגשו אותי.
ולעניין אחר: אתמול הלכנו למדורה של הגן. אתם יודעים לכבוד חג המדורות והמרשמלו. נשים רגע בצד את העובדה שברחנו משם מוקדם מזועזעים מההתנהגות הברברית של הורי הילדים ומפחד אמיתי ומוחשי לאובדן בערכים בסיסיים ורכישת כוויות. נתמקד: רק הובערו העצים ומיד הופיע חבדניק מזוקן שהריח כנראה את העשן. הוא בא מצוייד במספר ילדים חמושים בדגלי משיח נוצצים, ספרונים וממתקים. מיד הושבו כל הפרחחים וסיפור אהבתם של רחל ורבי עקיבה החל מתנגן תוך כדי חילוק הפתעות. הבלוז קימט את המצח ותהה אם יותר לו להגיע למדורה של גן חבדניקי ולעשות שם שעת סיפור לקידום החילונות והאטאיזם.
| |
אין לי כותרת. כנראה חוסר בקופאין. מיד יתוקן...
פוסט זה נכתב בעקבות הגיגיה של עזאזלו. שהפעם מביעה מורת רוח ממסדית בדת. לא שווה חיזוק ידיים וכוכבוד רבתי? שווה!
אז אני מאמינה שמה שמשותף בין איסלם פונדמנטליסטי, יהדות אורטודוקסית מתקדמת או פרימיטיבית, בודהיזם שנטיאיסטי ואטאיזם ראדיקלי וציני - הוא ההתעלמות המוחלטת מהעובדות הפשוטות. העובודות הפשוטות הן שאנחנו לא יודעים כלום על שום דבר. טוב אולי אנחנו יודעים כמה דברים, אבל הם כל כך רחוקים מלהיות הכל שלמעשה כל אמונה תיאולוגית היא יומרנות אנושית ותו לא. אני מבחינתי מודה ומתוודה שאני לא יודעת כלום. ולמרות היותי אאדם משכיל שממשיכך ולומד, וחוקר והופך בספרים ושואל שאלות ותוהה ומנסה ובודק - אני גם כנראה אמות בלי שאדע כלום. אני מצידי גם בלי אמונה משתדלת להיות הכי טובה שאני יכולה להיות בנסיבות. אני לא צריכה אלוהים שישב לי על הכתף ויאיים עליי - יש לי מצפון צרצרי תקין ונקי ששומר עליי, שיקול דעת והרבה כוונות טובות. ובואו נגיד כזה דבר - אם אלוהים לא קיים - הרי שחיית את חיי כרצוני בשימחה ובעליצות תוך כדי קיום האני המאמין שלי - אם הוא אינו קיים - אין לי ספק שאופיע בפניו במצפון נקי ביום הדין.
חוץ מזה - שנה טובה ומתוקה.
| |
שומו שמיים ומוכר הסמים.
בטח ראיתם ביום שלישי את התוכנית "הסמויים". אם לא ראיתם ההפסד שלכם. מאחר שאין לי כוונות להפוך כאן למבקרת טלוויזיה (קטונתי) אגש לעניין בצורה בוטה וישירה.
בפרק האחרון היה קטע בו נכנס סוחר הסמים לרכב בו יושב הסמוי, מגיש לו פחית שתייה ומזכיר לו בפטרנליסטיות לחוצה משהו להגיד "שהכל נהייה בדברו".
בואו רגע נעצור כאן ונדגיש במה עסקינן: סוחר סמים: אדם שלפרנסתו מוכר רעל ממכר לאנשים: גברים נשים וטף: רוצח בשלט רחק ששם קצוץ מעורבב ומתובל על האם מתי וכמה משפחות יחריב: חלאת אדם: פסולת אנושית. והוא ה ע ב ר י י ן לחוץ על שהכל נהייה בדברו.
אח שלו, מה אתה חושב שאלוקיך שם זין על זה שאתה מברך? אתה באמת חושב שבורא עולמך יציץ מכסאו הרם, עליך היבחוש המבחיל ויגיד: אה טוב נכון שהוא מאנייק רוצח ילדים, אבל הוא אמר שהכל נהייה בדברו, אני פשוט חייב לסלוח לו על הכל ולהכין לו כס של כבוד בגן עדן. לא באמת, אח שלו: הסיממת וגם ירשת? מה עובר עליך? תמימות? הדחקה? צביעות? טיפשות? או שמא אתה באמת חושב שזה לגיטימי?
טוב עכשיו מילה מאוזנת לטובת החבר'ה. (החבר'ה כמושג, לא כאוסף אנדבידואלים במקרה הזה). כל מה שנכתב בפוסט זה הוא בסה"כ קצה קרחון עבש. הרי לא חסרים בארצנו ערימות של רמאים, גנבים, שקרנים, בעלים מכים, עברייני צעצוע, מוכרי סחורה גנובה, מתעללי בעלי חיים, בועלי קטינים ואונסי כבשים. יש. מי בהם רמאים קטנים שיבנו בצורה לא חוקית מרפסת לבית הכנסת ויבעטו בחתול של השכנים ומי בהם יתקעו בך סכין כי הערת להם על כך שכרגע עברו באדום.הם אמנם לא מסתובבים עם שלטים, אבל פעמים רבות תתפסו אותם שמים יד על הפדחת וממלמלים כמה מילות ברכה. הרי אם כבר רימינו, שיקרנו, אנסנו, הכינו, רצחנו למה לא לשאת את שמו לשוא? אולי זה איזה סוג של חוש הומור מעוות: אם כבר אז כבר - נעבור על כל הדיברות. הרי נאמר שכל המרבה הרי זה משובח. לא?
אחד הדברים שמשגעים אותי בסתירה הזו הוא שכאשר חוטא גדול נושא את שמו של אלוקיו בתפילה או ברכה, (ובואו נדייק: אין הוא רוצה לחזור לדרך הישר חלילה), הוא לא רק מרמה את עצמו, הוא גם מעליב את האנטיליגנציה של אותו אלוהים ספציפי. מסקנה אחת לי - ממש שווה לבנות תיבה, כי כבודו קיים, אז נראה לי שמבול שני בהחלט יעשה טוב.
אמן.
* מילה קטנה למוכשרי הבנת הנקרא שבכם: אני לא מתפללת ולא מברכת. כן יהייה רצון.
| |
מילה לגבר הישראלי הממוצע
הקטע הבא נכתב אליך הגבר הישראלי הממוצע (כן אתה חביבי, למרות שאתה חושב שאתה מעל הממוצע. אתה לא), אבל כל אחד מוזמן לקרוא. יהיו הרבה סוגריים. אני מקווה שזה לא יבלבל אותך קופיף (כן אני יודעת שאתה חושב שאתה חכם ומשכיל ורהוט ונהדר ויודע להסתדר נפלא עם סוגריים).
מי שמכיר קצת היסטוריה ויקינגית (לא אתה, אתה רק מתיימר לדעת חביבי) יודע: בעוד שהאישה המזרח תיכונית, הוכתה, הושפלה, וכבודה הונח פנימה, האישה הויקינגית הסתובבה עם צרור מפתחות וניהלה לא רק את משק הבית, אלא גם את העסקים והמסחר של משפחתה. נשים שבני זוגם יצאו לים השתתפו גם בישיבות איזוריות של בעלי משקים כדי להחליט החלטות פוליטיות וחברתיות. נשים אחרות בחרו לצאת עם הגברים לים על תקן מרפאות ובמקרים מסויימות אפילו לוחמות. כל זה עוד לפני אלף לספירה. עכשיו יקום האהבל (כן אתה חביבי) ויגיד שאני אישה מטומטמת שלא מבינה מהחיים שלה, ושויקינגים רק אנסו חמסו כבשו והמשיכו הלאה. אז לצורך העניין, למטה מופיעה רשימה ביבליוגרפית קצרצרה (אתה הרי לא תתמודד עם יותר מזה) שתספר לך קצת יותר בפירוט את מה שאני מספרת לך כאן. (בין השאר היית יכול ללמוד שמסעות הכיבוש הויקינגים נבעו מצורך למצוא אדמה חקלאית פוריה להתיישבות וכי מרבית הספינות דגלו בקוד התנהגות נוקשה על פיו אין מעלים לספינה אישה בניגוד לרצונה). אני לא יודעת מה גרם לזה שבתרבות אחת יש צורך עמוק להשפיל נשים ובתרבות אחרת הצורך הזה פשוט לא קיים. אולי זה עניין של תנאי אקלים, ואולי זה משהו שקיים בגנים. מה שברור לי שדתות מונותאיסטיות (דתות עם אל אחד - הנה חסכתי לך הליכה למילון) (בייחוד הדת היהודית והדת המוסלמית) מתוכננות לשובינזם. (בטח שתגיד שהדת היהודית מאוד נאורה ומתקדמת גם ביחסה לנשים. כן ואתה ממש צודק חביבי. נאורות כזו אין לה תקדים הרי). לאחר שכל זה נאמר: תארו לכם קוראי (לא אתה חביבי, אתה לא תהייה מסוגל לתאר לעצמך את הדבר הספציפי הבא) כמה מגוחך ונלעג בעיניי הגבר הישראלי הממוצע. ואני לא מתכוונת רק לאלא שמנופפים במוחם הקטן ובשוביניזם הגדול שלהם השכם וערב, אלא גם לאלא שחידק השוביניזם נמצא ברקמות שלהם רדום. רק שהם פוגשים באישה מעט מוצלחת מהם (ממש לא משנה מאיזו בחינה) ומיד החידק תוקף ומתחיל ללעוס רקמות. (הפחד הזה שאוי יו יויי תבוא אישה ותהייה יותר מוצלחת ממך הרי מעבירה אותך על דעתך - כזה קטן אתה הרי) (כן, בטח שתגיד שעוד לא מצאת אישה יותר מוצלחת ממך. תמשיך להגיד את זה לעצמך). אני בת מזל. גדלתי בסביבה נטולת שוביניזם. לכן מעולם לא היה לי הצורך להיות פמיניסטית לוחמת. ברוך אודין, אני גם בורכתי במימדים שמאפשרים לי לדפוק מכות למרבית הגברים שאני מכירה. כאשר אני פוגשת שוביניסט (מודחק או גלוי) אני בעיקר צוחקת. מה לעשות, זה מצחיק (או קיי, זה לא מצחיק, זה נלעג), אבל ברור לי שיש נשים שאותן זה כלל לא מצחיק להם אגיד: גבר אמיתי הוא מצרך נדיר ביותר בארץ הזו. אני מצאתי דווקא אחד כזה. צדיק בסדום. מספיק חכם, משכיל, יפה, חתיך, טוב וחזק בשביל להיות גבר בלי להשפיל או למזער אף אחת ואף אחד. גם אחותי מצאה אחד כזה. זה לא שהם לא קיימים ואני בטח לא באה לעשות הכללות . הם פשוט מצרך נדיר. תבדקו טוב טוב מי הגבר שלצידכן.
The vikings/ Else Roesdahl
the penguin historical atlas of the vikings/ John Haywood
Seven vikings Romances (penguin classics
| |
מחשבות כמעט רציניות על הסבה מקצועית
בדרך הביתה בעודה מקפצת ומפזזת סביבי וסביב עגלתו של אריק , הכריזה פרייה כפרתי שמחר אודיה מהגן תביא לה צעצוע מתנה. "לכבוד מה?" שאלתי. "לכבוד זה שהיא אמרה לי שאם אני ארביץ לאביגייל היא תתן לי מחר צעצוע ואני הרבצתי לאביגייל, אז מחר היא תביא לי צעצוע". עשיתי סיבוב פרסה עם העגלה, תפסתי את פרייה ביד וחזרתי כל עוד נפשי בי לגן להספיק ולתפוס את הגננת. דיווחתי לגננת נסערת על המקרה ובנוכחותה הסברתי לפרייה שלא מרביצים בכלל ובטח שלא מרביצים בתמורה לצעצועים. "אבל אודיה היא מהבוגרים" נימקה פרייה את מעשיה "ואמרו לנו לשמוע בקול הבוגרים". "פרייה " אמרתי בפתוס, "את כבר ילדה גדולה ואת יודעת שלהרביץ זה לא לעניין. בטח לא לחברה ובטח ובטח שלא כי חברה אחרת אמרה לך. וחוץ מיזה גם אם הגננת תגיד לך להרביץ למישהו את לא מרביצה. זה ברור?". פרייה שינתה נושא (זה מה שהיא בדרך כלל עושה כשאני מסבירה לה משהו שדורש הפנמה). אחרי שהגננת הבטיחה לי לטפל בנושא לעומק, חזרנו למכונית. בדרך הביתה צלצלתי לבלוז וסיפרתי לו שבתו החלה להרביץ לילדים אחרים בעבור תשלום. במקום להיות מזועזע הוא החל לצחוק. "למה אתה צוחק. זה רציני!" התעצבנתי. "נו באמת ארור" הוא אומר לי, "היא בסה"כ נהיית דומה לאמא שלה". ואז זה סוף סוף הכה בי. המטבע נפל, הפלורוסנט נדלק. הבת שלי היא בריונית להשכיר. ממש כמו אמא.
אז מה אני עושה עכשיו? פורשת? הסבה מקצועית? זה לא פשוט. אני אוהבת את העבודה שלי. ואני באמת משתדלת לעשות הפרדה בין הבית ל"משרד". אני אפילו כבר לא מביאה לפרייה גולגלות בשביל פינת היצירה שלה. אני יודעת שזו צביעות מצידי, אבל באמת שאני רוצה שהיא תבחר במקצוע אחר. נו היא לא יכולה להיות צווארון לבן כמו אבא שלה? טוב היא תמיד אומרת שהיא מעדיפה את הצבע האדום. חוץ מיזה מה אני כבר יכולה לעשות? לעבוד באיטליז?
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
vike_error