רשימות חיסול
מיומנה של ויקינגית ממוסדת.
מחשבות והגיגים מחייה של שכירת חרב המנהלת במקביל גם חיי משפחה ענפים. |
|
קטעים בקטגוריה: ן¿½ן¿½ן¿½ן¿½.
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
המלכה העצובה.
אתמול הלכנו לטייל עם מגדיר צמחים כי ליד הבית צמחו לנו כדנים סגולים חמודים ורציתי שפרייה תזהה אותם. כשהתקרבנו ראינו שהכל מכוסה במלכות נמלים צעירית שיצאו עם נחילי פועלות למעוף הכלולות שלהן. מיד שלפתי את הנייד ושלחתי את הבלוז לקנות חווה. כבר זמן מה שאנחנו זוממים להקים חוות נמלים. בכל אופן הוא הלך לקנות חווה ואני בינתיים תפסתי מלכה צעירה ופועלות. כשהבלוז חזר בערב הרכבנו את החווה. פרייה התמוגגה וחגגה לה. הפועלות שהופרדו עד כה מהמלכה רצו לקראתה ומיד החלו לטרוח סביבה. הנחנו את החווה על מדף גבוה. אמרנו לפרייה שהגיע הזמן לישון כבר (בפעם האלף) והמשכנו לקדם את הערב. בערך באחת עשרה כשהייתי בדרך לישון עברתי ליד החווה. המלכה עמדה במקום נקי מחול ומשהו בה נראה לי פתאום עגמומי. התחלתי לתהות: אולי לא אספתי לה מספיק פועלות. אולי היא לא הספיקה לפגוש זיכרי נמלים במעוף הכלולות שלה. אולי אין לה ביצים להטיל. הצטיידתי בקופסה והלכתי לחפש עוד פועלות. מצאתי עוד כמה פועלות וגם הבאתי מלכה נוספת נמרצת וענקית. מובן ששכנו אותם בחדרים נפדרים. היום המלכה העצובה נראתה לי מאוששת והמלכה החדשה עצבנית. הבלוז והפרייה מטפלים בהם במסירות. נראה מי יטיל קודם. אם בכלל.
ולשורה התחתונה: איזה אמא חמודה אני שהסכמתי (ועוד עזרתי נמרצות) לשכן בביתי מתקן המכיל חול ונמלים.
כוכבוד לי. וכוכבוד לבלוז גם.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
vike_error