"אף על פי שיש המשכיות תרבותית מסוימת בין היהודים של תקופת התנ"ך ליהודים של ימינו, התרבות היהודית העכשווית מורכבת בחלקה הגדול יותר מתוספות מאוחרות, שרבות מהן ירשו היהודים משליטיהם הזרים. לו נסע דוד המלך בזמן והגיע לבית מדרש במאה שערים של ימינו, היתה אוחזת בו פליאה. היהדות של ימיו היתה כת חקלאית טיפוסית לתקופת הברזל, שפולחנה המרכזי היה העלאת בעלי חיים קורבן כדי להבטיח יבולים טובים וניצחון במלחמה. (לא מאמינים? קראו את ספר שמואל). מה בין זה לבין אסופת תלמידי חכמים שמעודם לא אחזו במעדר או בחרב, אשר בעודם לבושים במיטב האופנה הפולנית של המאה ה-18 מתפלפלים ביניהם בניב גרמני (יידיש) על משמעותם של טקסטים ארמיים-למחצה (התלמוד), שנכתבו בבבל יותר מאלף שנה אחרי דוד?"

(מתוך "קיצור תולדות האנושות" מאת יובל נוח הררי).