היום חבר אמר לי שאסור בשום פנים ואופן שממשלת ישראל תתנצל בפני נפגעי המשט. אמרתי לו שזה ממש לא מעניין אותי, כי זה פשוט לא חשוב. אמרתי שהתקשורת (ובעקבות התקשורת גם שאר המדינה), מתעסקת בקקה, בדברים לא חשובים. אז מה כן חשוב לדעתך? הוא שאל אותי.

מה כן חשוב? מה שמשפיע על החיים שלנו. זקנים וניצולי שואה שחיים בעוני. זקנים שנשדדים וחוטפים מכות. חולים שאין להם כסף לתרופות. הטרור בכבישים. חוסר צדק בבית המשפט. מסים. שכר לימוד. ניצול עובדים. הלנת שכר. מחיר הדלק. מחירי האלכוהול. דו"חות חנייה. "השקעת" כספי ציבור בשרים בלי תיק ובהזזת חדרי מיון באשקלון. אלה הדברים החשובים, אלה הדברים שאנחנו מרגישים על בשרנו (או לפחות על כיסנו), אלה הדברים שהתקשורת צריכה לדבר עליהם והממשלה צריכה להתעסק איתם.

מה לא חשוב? חילופי הקללות בין הפוליטיקאים המסריחים שלנו לפוליטיקאים המסריחים של מדינות אחרות. חילופי הקללות בין הפוליטיקאים שלנו לבין עצמם. מי קילל את מי? מי התנצל בפני מי? מי הושיב את מי על כיסא? מי הפליץ על מי? זה ממש לא מעניין אותי.

נ"ב- ובנימה אופטימית יותר- אני לא אוהב כדורגל אבל המונדיאל מרתק, ואני בוודאי לא אוהד של גרמניה, אבל הנבחרת שלהם אדירה:-)

קשה לי לתאר את הזעם שהרגשתי כשראיתי את הכתבה על השריפה המחורבנת ברמת הגולן, שהשמידה כליל את שמורת גמלא ופגעה גם בשמורת יהודייה הסמוכה. הארץ שלנו כ"כ קטנה, נשארו בה כ"כ מעט שטחים ירוקים, והמדינה המסריחה הזאת לא מפסיקה להרוס ולהרוס ולהרוס את המעט שיש. עוד עיר ועוד שכונה ועוד קניון ועוד כביש. ב-20 שנה שאני גר בחיפה (מתוך 23 שנים שאני חי סה"כ) אני רואה איך עוד ועוד חלקים ירוקים של הר הכרמל המדהים שלנו נהרסים ע"י אנשים רעים, פשוט רעי לב, במלוא מובן המלה. חזירי הבר המסכנים איבדו את כל שטחי המחיה שלהם, ועכשיו בלית ברירה הם מסתובבים בשכונות. זה רק עניין של זמן עד שהם יגוועו. בדיוק שבוע שעבר התפרסמה בידיעות רשימה של אתרי טבע שעומדים להיעלם בעתיד הנראה לעין. למשל, הנמרים של מדבר יהודה וצפון הנגב נכחדו כמעט לחלוטין.

הימין בארץ הוא גזעני כמו הנאצים. השמאל הוא עוכר ישראל כמו הנאצים. הפעולות של צה"ל בשטחים מזכירות את מעשי הנאצים. הערבים הם רשעים כמו הנאצים. הדתיים הם חשוכים כמו הנאצים. החילונים נוסעים בשבת כמו הנאצים. הכיבוש מזכיר את השואה. ההתנתקות מזכירה את השואה. חניון קרטא מזכיר את השואה.... אולי די?!

חגי סגל התייחס בטורו האחרון לנושא:

"המלה "נאצים" היא גידוף חביב מאוד על מפגינים חרדים. הטיותיה השונות הן נדבך קבוע של פסקול ההתנגשויות בין חובשי המגבעות לבין כחולי המדים. כל מי שנוגע בקברי קדמונים מקבל במאה שערים את התואר היטלר, אייכמן או סתם נאצי.

    "חיילי אס אס עם חיוך על הפנים", צרח מפגין אחד באשקלון לעבר שורת השוטרים שאבטחה את מבצע חילוץ העצמות. הם לא הנידו עפעף. ההשוואה הנואלת כל כך לעוסה וכל כך מופרכת, עד שהיא כבר לא מצליחה להעליב אף אחד. האחרון שהתרגש ממנה היה פקיד בכיר במשרד המשפטים לפני שלוש שנים. ח"כ חרדי הודיע לו ש"אתה יותר גרוע מהגרמנים", הוא הגיב בסטירת לחי מצלצלת, ובכך הגיעה לסיומה עבודתו בשירות המדינה.

כמובן, לחרדים אין בלבדיות על הטרמינולוגיה הזאת. הם שיאני השימוש בה, אך בהחלט לא היחידים. במינונים כאלה ואחרים היא בוקעת גם מפיהם של מתנחלים כלפי חיילים או של אנשי שמאל כלפי מתנחלים...

מאיפה מבעבעים הדימויים האלה? מתהומות השנאה, אין ספק, אבל קודם כל ממעמקי העילגות. כשמישהו כועס על זולתו, ומיד שולף את דברי הנאצה הכי איומים, סימן שאין לו מבחר מילים גדול במגירה. הוא מתקשה למצוא שם תיאור מתון יותר לזעמו. מנעד ביטויי האיבה שלו מתחיל ב"נאצי" ונגמר ב"היטלר". בבית הספר לא לימדו אותו שבעברית יש עוד כמה אפשרויות להגיד משהו רע על מישהו, בלי להפוך אותו לתמצית הרוע עלי אדמות."

אני מצטער שיוצא לי לכתוב פוסט שלילי ביותר לפני שבת, אבל רק אתמול זה היה הנושא החם ופשוט לא הספקתי להתייחס לנושא, אז אני מתייחס אליו עכשיו.

הנושא הוא התארגנות התלמידים באחד מבתי הספר בדרישה להוריד את המזוזות מבית הספר שהם לומדים בו, בטענה שהן פוגעות ב"צביון החילוני" שלו. עוד לא הספקתי לקרוא את התגובות לנושא, אבל אני מתאר לעצמי, שכרגיל, המגיבים מתחלקים ל"דתיים" שמדברים על חשיבות השמירה על הדת, ול"חילונים" שמתנגדים ל"כפייה הדתית". לפני שאציג את דעתי בנושא, חובה להזכיר למי שמכיר את דעותיי (וגם למי שלא), שבוודאי אי אפשר לחשוד בי שאני "דתופוב" או "יהדותופוב"- כי אני פשוט לא. ודווקא בגלל זה אני מציע נקודת מבט אחרת. אני לא מכיר את התלמידים הנ"ל ולא דיברתי איתם, אבל אני מרשה לעצמי לנחש, שלמרות שהעילה למחאה שלהם היא כביכול "הכפייה הדתית", זאת לא הסיבה האמיתית למחאה שלהם, או לפחות לא העיקרית. קשה לי להאמין שמכל מה שקורה במדינה הזאת, דווקא תיבות העץ הקטנות האלה זה מה שמפריע לתלמידים האלה בחיים. לדעתי הסיבה היא אחרת.

אני מאמין שהמחאה של התלמידים היא לא נגד המזוזות ולא נגד היהדות- אלא נגד החרדים. לתלמידים האלה יש עיניים ואוזניים, וכמו לרוב האנשים השפויים במדינה הזאת, נמאס להם ממה שהם רואים ושומעים. נמאס לנו, לרוב השפוי והפראייר, מההשתמטות ומהטפילות. נמאס לנו לפרנס עצלנים עלובים שלא בכבוד שלהם לעבוד. נמאס לנו לממן מערכת "חינוך" רקובה שמייצרת עוד ועוד בורים שטפילותם אמנותם. נמאס מעדר הצעירים המשועממים שכל מה שהם יודעים לעשות עם המרץ שלהם זה לזרוק אבנים ולהצית פחי זבל. נמאס משריפת דגלים וממנגלים ביום השואה. נמאס מהאם המכה, מהאם המרעיבה, מהאב המטלטל ומהאברך הדורס. נמאס מהמנהיגים המושחתים של ש"ס שממלאים את בתי הסוהר. נמאס לשלם על מים מינרליים כשרים ועל חלב כשר לפסח. נמאס מהזזת חדרי מיון בגלל עצמות מחורבנות. נמאס מזה שמדינה שלימה כורעת על ארבע בפני מיעוט חצוף ואלים שמחרבן על כולנו. נמאס!!!

ואיך כל זה קשור לעניין המזוזות? העניין הוא, שב-62 השנים האחרונות החרדים טוחנים לנו בשכל שהם שומרי היהדות, נציגי האל עלי אדמות. והחילונים- שרובם לא מתעניינים ביהדות- קונים את זה. לכן כל מה שקשור ליהדות אוטומטית מזוהה עם החרדים. אני באמת חושב שלתלמידים האלה אין שום דבר נגד מזוזות או נגד היהדות. הם פשוט רואים במזוזות מעין נציגות של החרדים, עוד פלישה של החרדים למרחב שלהם, עוד התערבות של החרדים בחיים שלהם. הם רואים במזוזות את הקש ששבר את גב הגמל, לכן הם פורקים עליהן את זעמם. זאת הנקמה הקטנה שלהם.