זבבות יקרות,

אני מופתעת לטובה מהכיתה שלי. ממש. שנה שעברה היינו כיתה של ריבים, ואילו השנה מפרגנים וטובי לב.

היום היה משהו בסגנון בחירות, לוועדה שכבתית (יעני, של כל השכבה).אני לא השתתפתי.

אני מנסה לגבור על האופי הרע והשתלטני שלי. על הנטיות להיות הראשונה תמיד, והכי טובה תמיד.

ונראה לי שדווקא כאן,אני לבד.

ככל שאני מנסה יותר כך מזכירים לי יותר את תכונותיי הרעות.

ככל שאני משפילה את עצמי יותר, ומדגישה לאחרים (ולתמי בעיקר) שהם שווים יותר ממני כך הם מנסים להשפיל אותי עוד יותר.

בבקשה, תנו לי צ'אנס להשתפר ואל תטרקו לי את הדלת בפרצוף (זאת הייתה מטאפורה, כן?)

מה שכן, שלי מתכתבת איתי וזה ממש נחמד.

וגם גיגיל. ואתם יודעים, לראשונה, גילי לא לועגת ולא עוקצת.

ולא צוחקת, פשוט מתגעגעת.

שלחתי לה במייל כל-מיני ברכות מהילדים בחוג וקליפים, לעודד אותה קצת.

אז כן, בקשר לבחירות:

היינו צריכים לבחור 2 נציגים מכל כיתה בשכבה (יש 4 כיתות)

אני הצבעתי לקרין ותמי (ברור שלתמי-היא החברה הכי טובה שלי)

אחרי שחזרנו משיעור מדעים (שיעמום-על)

הודיעו לנו שאלה נבחרה כנציגה משנית ומיכל וחיים בתיקו.

עכשיו, עשו ביניהם הצבעה חוזרת ומיכל נבחרה. לא יודעת עד כמה זה הוגן.

מיכל תמיד מתקבלת לכל-מיני וועדות כי היא ממש טובה בזה.

אבל לחיים לא נתנו הזדמנות להוכיח את עצמו.

אסתי בכתה (והיא עוד קוראת לעצמהחברה טובה של מיכל)

אני חושבת שגם חיים בכה והכחיש (טוב, שיהיה לו בכייף)

ועכשיו אני אדבר עליו על אתם יודעים מי.

הוא כל-כך מתוק, ואני כל-כך רגשנית!

ולמרות הכל אני שמחה.

שמחה שאני אני. שאוהבים אותי עם כל השטויות שלי. ושהכי חשוב- אני אוהבת את עצמי.

ולא, לא באגואיסטיות. אני הרי גם אוהבת את כל האחרים. אך ברגעים אלה אני חושבת

שעם כל הכבוד לכולם אני מושלמת. (ו....יש לי נטייה לשקר).

אוהבת אותכם זבבות, אותו,ואותי.