בלילה ובבוקר,

במקומות הומי אדם,

אחד עומד, אחד יושב, ואחד נרדם.

חושבת על שקט,

וצועקת, צועקת...

בלב.

מחכה לפרטיות,

ודבר-מה בראש כואב.

לפעמים קשה להאמין באנושות,

לפעמים רוצים שהכל יהיה יותר פשוט,

לפעמים צריכים עזרה, נואשות,

והאחרים רק מביטים בפנים אדישות.

לפעמים יש נטייה להיות דיכאוניים

כשהכל נראה אבוד

ומרגישים חסרי-אונים.

ואז האור בקצה המנהרה

הופך במהרה

לרכבת שבאה אותך לדרוס,

ואז רוצים להיות האיש הרע,

ולהרוס, ולהרוס.

מי אמר שליצני חצר טיפשים?

בכל-אופן לא יותר מרוב האנשים.

הם מסתירים ת'דאגות מעבר לחיוכים,

הם חכמים יותר מכל רק עם פנים שמחים.

הרבה דברים מטופשים נאמרו ברצינות,

המון חוכמת חיים נהפכה לשטות.

לפעמים אין ביטחון ואתם קצת חוששים,

אז תנהגו לרגע כמו שוטים וטיפשים.

וקחו דוגמא מליצני החצר,

להיות שמח ועליז זה באמת עוזר.