לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה



Avatarכינוי:  הלה

מין: נקבה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2011    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
252627282930 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2011

"תיק 309: אביגיל פיליפס" - ביקורת מס' 2


שם הסיפור: "תיק 309: אביגיל פיליפס"

שם/כינוי הכותבת: מילי

מספר פרקים עד עכשיו: 2

 

רושם ראשוני:  ניתן להבין משם הסיפור שהוא יעסוק בפלילים, והתקציר מאשש את המידע הזה. אביגיל פיליפס, שעל שמה נקרא הסיפור, תעדר במהלכו, והסיפור עומד לעסוק בתיק המנסה לפתור את תעלומת העלמותה. התקציר תורם מאוד לקריאה, הז'אנר מאוד ברור וכל פרט קטן מנסה להתקשר לתקציר, כמו לדוגמא האיש במעלית, אולי הוא יהיה קשור להעלמות העתידית של אביגיל? סקרנת. הערה קטנה לגבי התקציר- התקציר שברשימות מושך יותר מהתקציר המורחב. הוא קצר ולעניין, נותן לך רק את הפרטים הכלליים החשובים ומטיח בפנייך את הרעיון העיקרי של הסיפור (ההעלמות), בלי הרבה הסברים מיותרים. את אופי הדמויות עליו הרחבת בתקציר השני (האהדה של בלייק לאחותה, הקשר הרע בין אימן של האחיות לאביגיל, חוסר הסימפטיה של אביגיל לסובבים אותה ולמארק בפרט...) אפשר להבין במהרה מהסיפור, והוא נראה מיותר ביחס לתקציר המקורי.

 

עיצוב: הצבעים והתמונה ברשימות מדגישים אווירה של מתח, וזה מתקשר טוב לז'אנר של הסיפור. הכתב די קטן, לי אישית זה לא מפריע ואני אפילו מעדיפה את גודל הגופן כמה שיותר קטן, אבל כשאת מפרסמת סיפור רצוי שהוא יתאים לקהל היעד הרחב, ואני בטוחה שלא לכולם קל לקרוא פונט בגודל 10.

 

דקדוק (כתיב, ניסוח, תיאורים ודומיהם): 

"אחת הטיפות עפה אל לחי. אני מוחה אותה בגב ידי שמקבלת ריח של וודקה..." יש הרבה אזכורים של וודקה לפני כן, כך שזה כבר מתחיל להשמע מוזר. זו לא טעות, אבל הייתי רושמת במקומך "אני מוחה אותה בגב ידי שסופגת אליה את ריח המשקה" או משהו בסגנון. אם היה לוודקה תפקיד מאוד חשוב בסיפור (נניח, אם זה באמת היה משנה שזאת וודקה ולא וויסקי) זה היה נשמע בסדר.
"אנרדלמוסיה" אמור להיות "אנדרלמוסיה" (וודאי שגיאת הקלדה).
זה טוב שאת מאפקת את המחשבות של בלייק. היא לא מדברת בגסות בזמן שהיא מספרת, ולעומת זאת לדמויות האחרות יש פליטות פה כגון "לכי עם המארק המזוין שלך", וזה לא נשמע שגוי, אפילו נכון. את יודעת לשלב את השפה היום-יומית בסיפור שלך באופן שיגרום לזה לא להשמע סלנגי בכל זאת. זה מאוד קשה. כל הכבוד.
"היא תמחה אותם במהירות בכדי להסתיר אותם" - אותן. דמעה היא נקבה. בנוסף, השימוש באותו מאזכר פעמיים נשמע מעט מוזר, הייתי ממליצה לכתוב "היא תמחה אותן במהירות בכדי להסתירן".
"אני כבר לא לידו יותר, עכשיו אנחנו רחוקות ממנו" - קשה לי להבין אם מאותו רגע והלאה היא עוד מספרת על הזכרון ההוא או על ההווה.
"מפילה את התיק הזרוק שלה על רצפת המעלית" - מה הכוונה? איך היא יכולה להפיל תיק שכבר היה זרוק לפני כן? או שהתכוונת שהתיק מרופט? אם זו הייתה כוונתך, "זרוק" היא מילה די יום-יומית, נסי למצוא מילה נרדפת במשלב לשוני גבוה יותר.
"אני חושבת שאני אפילו נמנמתי לכמה דקות" - אל תשתשמשי במילה "אני" במקומות שלא לצורך, בעיקר כי הסיפור מסופר בגוף ראשון כך שיוצא שהיא גם ככה מופיעה הרבה מאוד. יכלת לכתוב "אני חושבת שאפילו נמנמתי לכמה דקות".
"בכדי שלא ישמעו אותה מלמטה חורקת" - יותר הגיוני "בכדי שלא ישמעו אותה חורקת מלמטה".
במשפט אחד כתבת "שלושה חדרי אורחים ששניים מהם, נכון לעכשיו, שייכים לי ולאביגיל". לאחר מכן כתבת שהיא מגיעה לחדר שלה, לחדר של אביגיל, ואז בוחנת עוד כמה חדרי אורחים, כשבעצם נשאר רק עוד חדר אורחים אחד. שימי לב!
"לוקח לי כמה זמן לענות. אבל השתיקה עדיפה" - בדרך כלל שמים פסיק לפני "אבל". המקרה הזה לא יוצא דופן, ואני לא רואה צורך להשתמש בנקודה. "לוקח לי כמה זמן לענות, אבל השתיקה עדיפה" נשמע יותר טוב.
"הולמת אותי אחורה" - להלום משמעו להכות. אף פעם לא שמעתי משפט שאומר "להכות אותי אחורה". את לא יכולה להלום משהו, אבל את יכולה להלום במשהו.

"אף-על-פי שלמרות ש..." - "אף על פי" ו"למרות" הן שתי מילות קישור בעלות אותו קשר לוגי (לא יודעת אם למדת את זה בלשון), ולכן זה נשמע ממש מוזר שהן באות אחת אחרי השניה. למה לא לכתוב פשוט "אף על פי שאני עדיין עם אמא, לצפות בהתגופפויות ובקירבה הלא מקצועית הזו של אמא ומארק זה לא מחזה שובה-לב"? ה"למרות ש" מיותר פה.
"מדוע ש" לא נשמע הגיוני (לא בטוחה שזה באמת לא נכון דקדוקית, אבל זה נשמע ממש צורם). נסי לנסח את המשפט בצורה אחרת על מנת שישרת אותך למטרה המקורית כמו "כאשר שאלו במשרד מדוע אנו מבקשות להעביר את כתובתנו ללקיסנגטון מנהטן"...
"כמובן שהם לא נוגעים אחד בשני בצורה פרובוקטיבית או לא הולמת בפומבי. אביגיל כמובן מסרבת בתוקף לעשות כדרישתה" - השתמשת פעמיים במילה "כמובן" בטווח קצר מאוד. נסי להשתמש במילים שונות, כי גם זה צורם. אותה טעות חוזרת אחר כך ב"לאחר שאמא מספרת לה..." וממש משפט אחריו "לאחר שאמא עוזבת את השולחן..."
"נוחרת ומחככת את ידיה אחת בשנייה בכדי." בכדי מה? למה המשפט נקטע באמצע?

 

כאן אני מפסיקה עם הקטנוניות הדקדוקית. נסי לעבור ולעשות הגהה, כי ראיתי עוד כמה טעויות הקלדה, מיותר "לבזבז" על זה ביקורת שלמה.

 

תוכן: הסיפור לא מיצה את עצמו אחרי 8 וחצי עמודי וורד, שאפו. הבעיות בחייהן הן לא הדילמה היום-יומית החוזרת ונשנית של "מה נלבש היום" או ההתלבטות אם לחצות באור אדום גם כשאין אף מכונית באופק. החיים שלהן לא פשוטים, והן לא צדיקות גמורות שנקלעו לעולם לא הוגן שמתאכזר עליהן. יש להן אופי, עומק. אביגיל מרדנית, אגרסיבית ומסתורית, ועם זאת גם רגישה (על אף שהיא לא נוהגת להראות זאת) ודואגת למצב המשפחתי שלה. בלייק עקשנית, סקרנית ודואגת מאוד לאחותה, אומנם זה לא הופך אותה למלאך משמים, וגם היא מנבלת את פיה, מטיחה באחותה הערות עוקצניות ומעליבות ועוד.

יש בנייה יפה של רצף האירועים. תרשים: הורים נפרדים = אביגיל עצבנית = משתמשת בתרופות חשודות וחותכת את עצמה -מכאן נובע- אביגיל צריכה עזרה. מה שגם גורם לי לתהות אם התרשים הנ"ל והעזרה שאביגיל מבקשת קשורים להעלמות הקרבה ובאה שלה. מסקרן.

יש חלקים בסיפור שמרגישים כאילו הם נמרחים יותר מדי, כמו הפִּסקה שמתחילה ב"די לנו" ונגמרת ב"מושא האמפתיה שלה" בפרק השני. יכול להיות שהמידע שם חיוני, אבל נראה שהפיסקה הזו היא חזרה על דברים שנאמרו כבר קודם לכן במילים אחרות ובקצרה. נסי לא למרוח יותר מדי את הפרטים, מבינים את עניין היחסים-הלא-טובים-בין-האמא-לבת מהר מאוד.

 

סיכום: עד עכשיו, התרשמתי לטובה מהסיפור. יש בו מתח גם בלי להשאיר שורה אחרונה מסתורית בכל פרק, הדמויות הן בעלות אופי והעלילה מראה התפתחות. מצד שני, אם לא תתחילי "להזיז עניינים" להעלמות של אביגיל (שזה הרי השם והרעיון של הסיפור) בפרק הקרוב, זה ימרח יותר מדי זמן. הבנו שהיא מרדנית ושיש לה בעיות, עכשיו צריך לקרות עם זה משהו (לא אומרת שהיא צריכה להעלם כבר בפרק הבא, אבל שלפחות יהיה סימן ממש בולט וחשוד שזה עומד לקרות, משהו שונה, טוויסט בעלילה). אני מזכירה- לכל פרק בסיפור צריכה להיות מטרה, אין פרק שמופיע סתם כך כדי שהסיפור יראה ארוך. אם מיצית נושא אחד, תתחילי לעבור לבא אחריו. שימי לב להערות הדקדוקיות שרשמתי למעלה. השפה שלך רחבה ועשירה מאוד, המשיכי כך. והכי חשוב: פרקים ארוכים (עם תוכן, כמובן) זה מעולה. אל תקצרי.

 

לא לשכוח להוסיף לרשימות לינק לבלוג.

אני חוזרת ואומרת: מקווה שהביקורת האירה כמה נקודות לשינוי בסיפור. מצטערת מראש אם נפגעת מחלק מהתכנים, הכל נכתב בכוונה לעזור ולהוביל אותך לדרך הנכונה. אם תרצי עזרה לגבי משהו ספציפי, את מוזמנת לפנות אלי במייל [email protected] ואני אשמח לעזור (אפילו אם זה סתם לעבור על הפרק ולסמן טעויות הקלדה, להתייעץ לגבי משהו שקשור לפרק הבא וכו' וכו').

נכתב על ידי הלה , 18/9/2011 22:22  
11 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



901
הבלוג משוייך לקטגוריות: אינטרנט , תרשו לי להעיר , ביקורת בלוגים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להלה אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הלה ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)