כיהיה לכל בלוג סיפורים קודם כל אתה טוחן לכולם במוח
על הפרק ואז אתה שם אותו (?) אני לא מבינה למה כולם
עושים את זה? אז מי אני שאחרוג מהמסורת. אופסיי
חפרתי? כן כן כן!
פרק 1
השעה הייתה 10:00 על השעון של אינה. השעון הישן צפצף ואינה הרימה את הראש בכעס
"אוי, שעון אידיוט אני אמורה להיות בבצפר!" ומיד נשמעה צרחה זועמת מלמטה
"אינה קומי מיד! את אמורה להיות בבצפר!" .במוחה עברו מחשבות רבות על זה שהיא שונאת כשאמא
שלה צועקת ככה אבל בסוף ירדה. היא לבשה את אחד הסוטשרטים מעל הפיג'מה והרימה מבט
ישר אל אמא שלה."לא התלבשת?! קומי קומי צאי כבר! יש היום מבחן או משהו!!"
" בוקר טוב אמא" השיבה אינה והתיישבה על אחד הכיסאות הפנוים
ליד אביה ואחיה הקטן
"מה את חושבת שאת עושה?!"
"מנסה לא למות מרעב פה" השיבה אינה בחוצפה
אימא שלה היתה מהטיפוסים המטופחים והקצרים בזמן
השיער הבלונדיני והצבוע היה מבולגן והפיג'מה הציצה מתוך החלוק שלה
היא סירקה את שערה ובו בזמן ניסתה להקים את אינה
"טוב הלכתי! תרגעי ומהר" צעקה אינה
"אינה!" הצעקה נשמעה כל כך מוכרת
"אגב אחלה תסרוקת"אמרה אינה באומץ והפרצופים המחויכים בישרו
לה שהיא ניצחה היום
היא זרקה את התיק על הגב ויצאה החוצה
זה היה אחד מהימים הראשונים של הבצפר החדש אז אינה הרשתה לעצמה להתעכב..
עד שהגיעה לבצפר.
"שלום אינה" אמרה המורה לספרות במתיקות יתר היא תמד היתה כזו
"היי,כאילו שלום.. אממ.. גברת בי"
אמרה וישבה במקומה
כשנגמר השיעור כולם הוציאו סנדויצ'ים ופנו לעינינם
דפי שישבה ליד אינה הבחינה כבר שהיא משונה קצת
אינה שלא שמה לב הוציאה אייפוד ושמעה שירים
"א..אמ.. את אינה נכון?"
"מה.?" היא הוציאה את האוזניות
"כן,אה.ואת?"
"מה אני? אני דפנה.זתומרת דפי"
"את לא אוכלת?" דפי שאלה
"טוב. לא ממש אני לא מכינה לעצמי.."
"רוצה קצת משלי?"
"לא אני לא רגילה לאכול בבצפר.."
"זה מסביר למה את כל כך רזה.." התפעלה דפי
"את.. בא לך אולי לבוא אלי? רק אם בא לך"
"אני אשמח!" אמרה אינה בשמחה שלא תצטרך לסבול עוד את אמא שלה
"דפי! בואי יש היום סנדוויץ' עם חביתה!!" זה היה כל עמוק ושלוו
דפי הסתכלה על אינה ואז אל בעל הקול
ואז אמרה דפי בקול ממזרי
בואי אני רוצה להכיר לך מישהו
נוו אהבתם?
קצת מרגיש לא נעים שלא הגבתם למטה
כאילו זה שאף אחד לא נכנס.. אשמח עם תגיבו
תודה וחג שמח