גם אני אח גדול, מה ההתלהבות?

לפני כיומיים התיישבתי לי עם קערת פופקורן בטעם חמאה (על הקופסא היה כתוב שזה כמו בקולנוע!) וצפיתי בטלוויזיה. ובכן, לא הייתה טלוויזיה. היו פרומואים בלתי פוסקים ובהם מופיעה עין מוזרה שנראית כמו מצלמת אינטרנט, וכיתובי "האח הגדול" מתנוססים ועושים לי איה בעיניים. לאחר עשרים אלף בדיקות מעמיקות באינטרנט גיליתי כבר הכל על האח הגדול.

וכך, התיישבתי אמש עם עוד קערה של פופקורן (אני מכור אך יכול להפסיק מתי שארצה!) וציפיתי בפתיחה החגיגית של "האח הגדול".

בהתחלה ארז טל וגמד-הסנטה שלידו בילבלו לי את הביצים על התוכנית ועד כמה היא מושית. ואז מכונית אחר מכונית- יצאו אנשים מכוערים.

לאט לאט הם נכנסו לבית, ויצרו לפני עיניי רשימה מרשימה במיוחד של סטגימות וסטריאוטיפים:

• אשר סימוני- הדתי.
• יוסי בובליל- הערס הידידותי (הדורבן שקולע בזמן)
• עינב בובליל- הפרחה
• לאון שניידרבסקי- ההומו
• בוריס שניידרבסקי- הרוסי שלא מדבר הרבה
• מיקי לוין- דה רויאל ביץ'
• ערן זילברמן- התחמנו של האח הגדול, וגזען מזוויע.
• רנין בולוס- הערבייה.

ועוד שלל סטגימות מפחיד למדיי. הם הצליחו להכניס אנשים תחת תווית ואף אחד מהם לא יצליח לצאת מהתווית הזו לעולם ועד.

"זה מה שיקרה כשנגלה שערן זילברמן הוא אחיו האבוד של דן מנו" (התמונה לקוחה מוואלה)

התוכנית, עד כמה שהיא פולשנית וסטריאוטיפית- מצליחה לסחוף. הדמויות עשויות בטעם טוב, הפגישה ביניהם והדיבור סוחפים אותך. הקונספקט המלהיב של האח הגדול, החוקים המפחידים והמשימות והאיומים ומה לא- הם מה שגורמים לך להתמכר.

אני אישית צופה גם בשידור החי כמעט כל הזמן. אין מה לעשות- סוף סוף מצאנו מתחרה ראוי להישרדות.

התוכנית הזו ממש דורבן, ועוד אחד שקולע בזמן.

~

http://israblog.co.il/532800 

רושם ראשוני עלול להטעות. ובכן, לא הפעם. לא התרשמתי כלל מהבלוג שלך, אם זה בגלל הפוסטים של "קמתי-הלכתי-אכלתי-אמרתי" או בגלל סמיילי ה"O: >< XD" האלו שמופיעים בכל שורה שניה, או בכלל כי אלו פוסטים כל כך קצרים וחסרי משמעות.

לא היה מעניין כלל לקרוא את הבלוג, מכיוון וכל הפוסטים נראים כאותו הפוסט.

סמיילים זה רצח DDDDDD=

אל תקחי את זה אישית. את לא תיהי פחות מוצלחת רק כי הבלוג שלך לא מצא חן בעיניי. רק כי את נחמדה כזו לכל הקוראים שלך אני מוכן לתת לך כמה עצות שימושיות שיהפכו אותך למצליחה. ראשית כל, היפטרי מהסמיילים הלא נחוצים והשתמשי רק בסמיילי ישראבלוג () אך גם איתם אל תגזדימי, מיד אחר כך התחילי להאריך את הפוסטים- כתבי ביקורת על סרט שאהבת או על רגשות ודברים שמפריעים לך, וכשתסיימי אני מבטיח לך שהבלוג יהפוך ליותר מעניין ופחות מעייף.

המדוזה שקולעת בזמן.

ואם אנחנו כבר ברוח טלוויזיונית, ידידיי, ברצוני לדבר על הטלנובלות.

"אני אוהבת אותך ריקרדו!"

"לוסיאנה, את יודעת שאין סיכוי לאהבה שלנו, חואניטה בהריון ממני, אני צריך להינשא לה! אבל תזכרי שתמיד אוהב אותך, יקירתי"

"ואתה מתכוון לחיות בשקר כל חייך? תשקר להורים שלך, לחואניטה, לבן שלכם ובעיקר לעצמך"

"הוו לוסיאנה, אין לי כל ברירה! להתראות אהובתי, אנחנו עוד נתראה ביום מן הימים"

"לא! אל תלך!" *לוסיאנה קופצת על ריקרדו ומנשקת אותו*

"מה זה אמור להיות?!"

"חואניטה אהובתי! זה לא מה שאת חושבת!"

"אז מה זה?!"

"היה לו משהו בעין אז הוצאתי לו את זה!"

"אה, כבר נבהלתי. חשבתי שאתה בוגד בי"

"מה פתאום!" *ריקרדו מתקרב לחואניטה ומנשק אותה בעוד לוסיאנה שטופת דמעות ובורחת מהמקום*

הוו, כמה עצוב! נכון שפשוט בא לכם לקחת פטיש ולחבוט איתו במסך הטלוויזיה שלכם?

בטלנובלות האלו הכל קשור לכסף, ירושה, הריון ואהבה. בדרך כלל זה הולך ככה: יש אהבה שנהרסת בגלל כסף, לנקמה הם פוגעים או חומדים את הירושה על ידי הריון (שקרי בדרך כלל), ואז אהבת האמת מנצחת.

הוא אוהב אותה, היא לא אוהבת אותו, אבל מי שהיא אוהבת אוהב מישהי אחרת אבל הוא לא איתה כי מישהי אחרת בהריון ממנו כך שיוצא שאף אחד לא מרוצה, ועוד האמא של ההיא מתעבת את החתן שלה ומנסה לגרום לו למקסימום נזק בעוד האבא של ההיא מת עליו כי הוא אוהב לדוג. איך אפשר להבין מהטלנובלות האלה משהו, אני לא יודעת.

משולש אהבה רומנטי. או שהוא משחק בשתי הנשים, או שהוא אוהב את האישה בלבן אבל חייב להיות עם האישה בבז', או שהם עושים שלישייה.

אבל מה שהכי מעצבן אותי, הטלנובלות הארגנטינאיות.

קטנטנות, פינת אור, קטנטנות המודרני, כמעט מלאכים וכהנה וכהנה. ומה המשותף לכולן? קל ופשוט - בכל הטלנובלות הנ"ל מדובר על ילדים מסכנים שגרים בתוך בית יתומים ומנהלי בית היתומים מתעללים בהם ושונאים אותם, עד שפוף! באה איזו עוזרת בית אופטימית שמכניסה אור לחייהם. כמה מרגש. או שמדובר באנשים עניים מאוד או עשירים מאוד שחייהם מתהפכים בגלל ירושה, כלה שרוצה לגנוב את כל כספם או עוזרת בית אופטימית שנכנסת לחייהם בפתאומיות ומכניסה אור לחייהם. נשמע מוכר? (ומה גם שהשחקנים הם אותם שחקנים בכל אחת מהסדרות האלה)

ובראשי עלתה שאלה – "לא נמאס?". ואז קראתי שלקטנטנות יש שמונה עונות, 1166 פרקים. עניתי לעצמי, "לא".

התמנון, שראתה רק 'פלורסיינטה' ואפילו התחפשה לדמות הזו בכיתה ה'.