"ויהיה בימים ההם (1963) , ותקום ותעלה סדרה נפלאה וגדולה. ויקרא שמה דוקטור הו. ותביא הסדרה ביקורות משבחות והשפעה על כל העולם הבריטי. ותגיע שנת 2005, ותקום הסדרה מחדש, ויצפה בה המדוזה במקום להכין שיעורי בית לחופש."

חייה של רוז טיילור (בילי פייפר) הם נורמאלים לחלוטין. יש לה עבודה קבועה בחנות בגדים, אמא צעקנית ופסיכית, חבר מעצבן, ואחלה של תסרוקת. עד שהיא פוגשת את הדוקטור (כריסטופר אלקסטון).

הדוקטור הוא אחרון אדוני הזמן, והוא מטייל במרחבי היקום האינסופי ובמרחבי הזמן בתוך ה"טארדיס", מכונת זמן בצורת תא משטרה קטן. ביחד הוא לוקח אותה למסעות מופלאים ובדרך היא תפגוש אלפיי יצורים כחולים.

לסדרה אין עלילה מיוחדת. היא פועלת על אותו הקונספקט הפשוט- בכל פרק עלילה שונה, עם כמה אלמנטים שיתחברו בסופו של דבר בפרק הסיום. מה שגם נותן לסדרה, הרבה יותר עניין.

"ברוכה הבאה לסוף העולם"

נשבתי בקסמיי הסדרה הזו. למרות שהיא לא שונה מסדרות מדע בידיוני אחרות, היא שובה את הלב. אולי בזכות הקומיות שלה, או בזכות בילי פייפר כוכבת הפופ הבריטית שיודעת לשחק יותר טוב מאשר לנשום.

לא. הכל בזכות האווירה שהסדרה הזו יוצרת סביבה, בזכות התסריטים המקוריים והעלילות שאף אחד לא יכל לחשוב עליהן חוץ מהתסריטאי הגאון. בקיצור, מומלץ.

היכן אוכל לראות אותה?: הוט  VOD (בחינם!!!) והוט אקשן כל חמישי בשעה 22:00.

כל מי שיצפה יקבל סוכריה (מאמא או משהו, מה אני כלבו?)

http://israblog.co.il/471552

הבלוגרית רונצ' אוהבת ורוד. מאוד מאוד אוהבת ורוד. או לפחות כך התרשמתי מהעיצוב-מכאיב-העיניים שלה.

רוני, כפי שהרשימות מספרות- היא מאוד אופטימית. וזה חבל, כי אני שונא אנשים אופטימים עד עמקי נשמתי. כל היום רק מקפצים לכם בין סוכריות ועננים במקום להתרכז במציאות ולהבין שיש לנו חרא של עולם, אבל נסלח לך. זו לא המטרה של הביקורת.

בכל מקרה, רוב הפוסטים חסרי משמעות. וזה לא דבר רע. אני אוהב פוסטים חסרי משמעות, בכל פוסט חסר משמעות יש משהו משמעותי.  את כותבת מצוין, הרושם הראשוני מטעה במיוחד והעיצוב נותן לך מראה של פקאצה חסרת תרבות.

מושייייי 3>

צר לי לנפץ לך את הבועה, התוכן מצוין אך הרשימות מזוויעות. מלאות בסמיילים ומה לא ועושות לי לא נעים בקישקה. למחוק-למחוק-למחוק. אבל ככה או ככה, אחלה של בלוג, ואני ממליץ עליו לכל מי שרוצה להיות אופיטימי מזדיין שמטייל כל היום במקום לעבוד.

לכו לעבוד.

המדוזה הכוסון.