גנדולינה נשכה את שפתה בחוסר סבלנות גובר, מתי כבר מישהו יבשר לה מה עולה בגורלה? היא עצמה בטח לא תקח אחריות על עתידה, היא מורגלת בכך מילדותה. היא אף פעם לא החליטה מאום באשר אליה, תמיד היו אלה עובדות בית-היתומים שעשו מלאכתן נאמנה; לגלגה בעודה שמחה על כך שלפחות מחשבותיה נשארו ברשותה.

או שכן או שלא, בדיוק באותו רגע נכנסה קלריסה לחדר ובעטה את נעליה מעל רגליה "לינה", קראה בחיבה "הוא קורא לך", "באמת?" נזעקה בעליצות מן המיטה ולרוע המזל שכחה שהיא שרועה על מיטת קומותיים, "אאוץ'", היא לטפה את פרק ידה בתקווה שזה יעזור לשכך את כאב הנפילה "כבר חששתי שזה לעולם לא יקרה" הוסיפה ויצאה מן החדר בריצה.

היא הבינה היטב מה משמעות הדבר בעבורה, סוף-סוף אולי תקבל מענה לשאלותיה בדבר זהות הוריה ואולי אפילו יורה לה ראש הכפר באשר להמשך דרכה, היא הגישה טופס בקשה לפני יומיים ברגשות מעורבים, מצד אחד היא בטח רוצה לדעת מה עלה בגורל הוריה "ואולי" נצצו עיניה בתקווה "אולי אפילו אוכל למצוא אותם", מצד שני, קלריסה, היא לא תוכל לעזוב אותה בעד שום הון שבעולם, לעת עתה היא הייתה משפחתה כולה מקופלת ביריעה אחת.

"טוב, קודם נראה מה הוא החליט ואם אני באמת אצטרך לעזוב את המקום אני אתחנן לקחת עמי את קלריסה, וואו זה יהיה מדהים, שתינו ביחד בעולם הגדול מחפשות הרפתקאות ומשפחה" הכריזה בקול לחלל האמבטיה.

גנדי (עוד שם חיבה, כמובן) סיימה להתארגן בחפזון ויצאה לדרכה אל יעדה "ביי, משפחה" הפטירה בקול ומהרה להסתלק מהמקום לקול צחוקה המתגלגל של חברתה.

היא כבר היתה בביתו של ראש הכפר כשנודע לה שהוא בפגישה כרגע ויהא עליה להשתהות קמעא בטרקלינו המהודר, היא לא התאכזבה מאד לפחות תהיה לה שהות לפתור עוד כמה מבוכים, היא דמינה מה תגיד לה אם-הבית לכשתבקש ממנה כסף לחידוש המנוי על עיתון הכיף והפנאי "באמפי". "למה אני אמורה לבזבז כ"כ הרבה כסף על עיתון שיש בו רק 2 עמודים של תשבצים, למה אף אחד לא חושב ליזום עיתון שלם של תשבצים, וואו, זה היה מדהים".

" גנדולינה ג'ונסון?" שאלה אותה עוזרת הבית, "כן" השיבה בתמיהה, "הוא פנוי, את יכולה להכנס", "הו, תודה רבה לך" זכרה אייכשהוא לאמר ונכנסה לחדרו הפרטי של מי שנחשב החכם של הכפר.

***

"אני לא מאמינה" נצצו עיניה של קלריסה "זה יהיה כ"כ מדהים, מתי יוצאים כבר?", "ממש עכשיו, הוא אמר שאם ישנה אפשרות למצוא אותם לא כדאי להחמיץ אותה, יאללה תארזי מהר, עוד רבע שעה אנחנו אמורות להיות מחוץ למוסד הנתעב הזה" הדגישה גנדולינה בשמחה עמוקה.

זה באמת פרק קצרצר אבל זה יותר משהו כמו פתיחה ולא פרק ממש, אשמח להערות והארות!