אני סוגרת את הבלוג.
אין לי מה לחפש פה יותר. הבנתי שמה שאני צריכה זה את החברות האמיתיות שלי ואת עצמי.
אחרי כל מה שקרה אתמול הרגשתי הקלה בלתי מוסברת כזאת.
כאילו כל מה שהיא היוותה בשבילי זו הייתה מועקה טיפשית. ועכשיו.. הוקל לי. יותר טוב לי. עכשיו אני מבינה מי איתי תמיד. מי הוא זה שבאמת באמת תומך בי לאורך כל הדרך.
עכשיו אני באמת מבינה שמה שאני צריכה זה את עצמי ומישהו לסמוך עליו.
אמנם ללמוד לסמוך על אנשים מחדש יהיה קשה. אבל יש לחלוטין שתי חברות שאני סומכת עליהן והן הכול בשבילי.
טוב אז סתם לסיום כזה.
עידו, תודה על הכול. זה לא שננתק קשר עכשיו או משהו - אני עדיין אגיב ואת האמת שיש דבר כזה שנקרא מסנג'ר לא?
אז תתחבר אליו כי יש לי הרבה לספר ואני בטוחה שגם לך (:
עידן, תודה באמת באמת תודה. אתה לא מבין כמה אתה חשוב וכמה אתה עוזר. אתה מדהים - תודה.
_____ למרות שניתקנו קשר אתה עדיין אחד האנשים החשובים בחיים שלי. אני אתקשר היום - מבטיחה. נחדש קשרים.
תודה על כל מה שהיית בשבילי ועל איך שעזרת לי.
אז יאללה חבר'ה.
סלמאת'.
