לאחרונה נתקלתי כמה פעמים בתגובות מאוד קשות על סרטון מסוים. יכול להיות שנתקלתם בו: מדובר במונולוג ”איך הייתם מסתדרים בלי השואה?” מתוך המחזה ”משורה ישחרר רק המות”, פרי עטה של המחזאית נטלי כהן־וקסברג.
לפני שראיתי את הסרטון הזה בעצמי הסתכלתי לרגע על התגובות שכתבו לו, בעמוד ”ראה\י נוד” בפייסבוק (חברת פייסבוק הגיבה לו). חשבתי בהתחלה שמדובר בדעות פסבדו־שמאלניות, מהסוג שיודע לבקר רק את תרבות המערב ולהעלות על נס תרבויות שאחראיות למעשי זועה נוראיים כגון אפלית נשים והומוסקסואלים, התנהלות תאוקרטית, מילת ילדות (וילדים) וכו׳ מתוך התנשאות (שכן אי־אפשר באמת לצפות שהערבושים והכושים האלה יתנהגו כמונו המערביים הלבנים הנאורים) או רגשי נחיתות (שיש בהם מדה בלתי־מבוטלת של הצדקה, לאור כל זועות הקולוניאליזם לדורותיו); בקצור, אחת מההשתיכויות הפוליטיות שנכללות בפיקציה הא־מורפית הזו שנקראת בארץ ”השמאל הקיצוני” (שאיכשהו הישראלי הממוצע לא מצליח להבדיל בינו לבין ימין ערבי קיצוני או שמאל רדיקלי, כלומר קומוניסטים או אנרכיסטים, שאת כתביהם והגותם הוא לא קרא מעולם ובכל־זאת מעביר עליהם בקורת―אבל אני סוטה כאן מהנושא).
אחרי שראיתי את הסרטון קבלתי קריזה. לא, לא על היוצרת; הסרטון הזה מאוד הצחיק אותי וחשבתי שהוא גאונות צרופה. מה שעצבן אותי היו התגובות הצבועות להרתיח בעמוד הזה. אנשים אחלו לה המון מתות משונות, קללו את ”השמאל הקיצוני”, ובעקר דברו על איך שהיא צריכה לגלח את בית השחי שלה. כתבתי תגובה ארוכה ומפורטת בזכות הטענות שהיא מעלה; מיד נחסמתי והתגובות נמחקו. נו שוין, חשבתי, מדובר בדף אחד שלא הערכתי נכון את השכל של הקוראים בו. אבל אח״כ גם בפרופיל הפייסבוק של סניה הופיע אותו סרטון, והתגובות לא היו שונות בהרבה. אפילו סניה, שטרח לכתוב משהו עניני יחסית (שהמדינה לא הוקמה כי היתה שואה, השואה היתה רק זרז), החליט להוסיף תגובה שוביניסטית (”אניייי... זיייין! אני מה שחסר לך!”).
מה יש לי לומר בנדון? בשתי מלים: תסתמו, צבועים.
אתם באמת רוצים לומר לי שלא שמעתם איך ביבי מנפנף בתכניות של אושויץ מול האו״ם? שלא ראיתם איך בטקסי יום הזכרון לשואה ולגבורה (ובשעורי היסטוריה על השואה) לא דברו אתכם על הצורך במדינה כדי שלא תלכו ”כצאן לטבח”? (אני לא אאמין שלא דברו אתכם על זה, אבל אני כן אאמין שלא שמתם לב לאירוניה בזה שכל היהודים במקום אחד ונמצאים תחת איום גרעיני איכשהו אמור למנוע שואה, או לזה שיהודים לא ”מתבוללים” כי הם גרים במדינה של יהודים במקום ”לזהם את הדם של האירופאים” זה ”נצחון על הנאצים”...) לא שמעתם את הטעון ”אתה יהודי כי היטלר היה הורג אותך בשואה”? לא שמעתם את הבקורת על אנטישמיות כתגובה לכל בקורת על ישראל? לא ראיתם שכתבו על השואה ב מ ג י ל ת ה ע צ מ א ו ת (פסקות 6, 7)? לא שמעתם אפילו את כצל׳ה שקרא ל”ארץ נהדרת” ”תעמולה של גבלס”, או מתנחלים שקראו לחילים בהתנתקות ”נאצים”? אתם באמת רוצים לומר לי שאיכשהו השמוש המסיבי הזה בשואה, עם כל הציניות הדוחה שבו, איכשהו חמק לכם מבין העינים?
אתם יודעים מה? אני אומר לכם עוד משהו שלא ימצא חן בעיניכם: השמוש של השמאל בשואה הרבה יותר מוצדק (והרבה יותר מתון) מזה של הימין. בטעונים האלה של הימין, אלה שגורמים לגודוין לבכות, פשוט אומרים: ”הם מבקרים יהודים, ותכל׳ס זה כי הם אנטישמים, ורוצים שישראל לא תגן על עצמה כדי שתהיה פה שואה והם נאצים, טפיייי.” הדמיון היחיד בין מושא הבקורת לנאצים הוא האנטישמיות (המדומינת ב־99% מהמקרים). לפחות במקרה של השמאל באמת אפשר למתוח קו בין ההתנהלות של המדינה להתנהלות הנאצית עד ועידת ואנזה: יהודי לא יכול להתחתן בארץ עם לא־יהודי, עד 2005 היה חוקי בארץ להקים ישובים ליהודים בלבד, אנשים שמסיתים לגזענות נגד ערבים ונגד הדמוקרטיה (בתנאי שמדובר ביהודים כמובן) לא מועלים לדין (רק חפשו מה קרה לרבנים שחתמו על העצומה נגד מכירת דירות לערבים, לכותבי ”תורת המלך”, לארגון להב״ה וכו׳) וכו׳, וזה בלי לדבר בכלל על תת־התנאים שהפלסטינים חיים בהם (וגם הערבים אזרחי ישראל, בעצם) בגלל ההזנחה והאפליה המכוונת של מדינת ישראל כשזה מגיע לפתוח המגזר הערבי ובגלל המדיניות המקוממת של צה״ל במהלך עשרות השנים בהן הוא שלט ברצועה ובגדה (למשל, ידעתם שהרמזור הראשון בעזה הותקן רק ב־1991?). קוראי הותיקים גם יזכרו דוגמה פחות רלונטית (אבל מקוממת לא פחות) לשמוש הציני הזה בשואה, בעדות המבזה של הניצול אפרים מול.
לגבי ההערה הביזרית על ”סביבונים בכוס של תינוקות”: אין לי מושג על מה היא דברה, אבל אני מתאר לעצמי שהיא התכונה לברית מילה. ולהזכירכם, כן, השתמשו בשואה כדי להתנגד להצעות חוק שמגבילות עד אוסרות את קיום ה”מצוה” הזו בשודיה ובגרמניה, בצורה צינית להחריד.
אתם יכולים להתוכח הרבה בנוגע לשאלה האם כהן־וקסברג צודקת או לא בהשקפות הפוליטיות שלה. אבל הבקורת הזו מופנית בראש ובראשונה נגד השמוש הציני להחריד במושג השואה בידי הימין. אתם יודעים מה? אתם יכולים גם לחשוב שכל השמוש החוזר הזה בשואה מוצדק לגמרי, אבל אתם לא יכולים שלא לכבד אותה על הדעה שלה, שיש לה די והותר תמוכין בשבילה. אם אתם רוצים להשתמש בשואה כצדוק לפעולות שלכם השכם וערב, be my guests; לכל הפחות תכירו בזה ועל תתעצבנו כשמישהו מצביע על זה.
עוד נקודה שממש העלתה לי את הסעיף היתה ההערות השוביניסטיות להחריד על הסרטון. רק תסתכלו על התגובות שהיא קבלה ביוטיוב. אתם חושבים שגבר היה מקבל כמות כזו מסיבית של הערות על המראה שלו, על היכולת שלו (או אי־היכולת) למשוך נשים? זו צביעות לשמה. מיזוגניה דוחה. גם סניה הסכים שלגבר הוא לא היה כותב: ”אניייי... כווווס!” ואף־אחד, מן הסתם, לא היה אומר לגבר לגלח את בית השחי שלו. (לשם הפרוטוקול, אני ביסקסואל, ואני שונא שער גוף באופן כללי, בין אם מדובר בגבר או באשה, אבל אני לא אומר דבר כזה כשזה לא רלונטי, למשל בתגובה על הערה פוליטית. זה אד הומינם מכוער מאין כמוהו.)
כהן־וקסברג היא לא האשה היחידה שזוכה ליחס הזה. גם שלי יחימוביץ׳, למשל, עם כל הסלידה שלי כלפי ההתנהלות שלה, זוכה לתגובות על זה ששום גבר לא ירצה אותה, ואפילו שיש לה כביכול ”קורי עכביש” באזורים מוצנעים. אתם יכולים לדמין את דב חנין מקבל הערות כאלה? את חיים אורון? מישהו? אז למה נשים כן? כל מי שכתב הערה מטופשת כזו צריך להתביש בעצמו על הצביעות שלו.
נקודה אחרונה, ומקוממת במיוחד (ומתמיהה למדי, אם לא משעשעת באופן מריר), היא העובדה שאף־אחד, אבל אף־אחד, לא שם לב שבסוף הסרטון היא מתחילה את אותו נאום כלפי הערבים, שעושים (לטענתה, אני לא מכיר את התופעה מספיק בעצמי) שמוש דומה בנכבה לצרכים הפוליטיים הציניים שלהם. איכשהו כולם היו עסוקים בהתקוממות נגד הבקורת שהופנתה כלפיהם (למרות שלמעשה, גם אם היא היתה פונה רק אליהם זה היה לגיטימי לגמרי: אצלכם היהודים כתוב ”אסיא אסי חגרתך”, לא?). אף־אחד לא שם לב לאירוניה בזה שהם נשמעים כמו ערס שהולך מכות עם ערס אחר, ובסוף המורה נוזפת בשניהם, וערסינו החביב (NOT) אומר שהמורה מענישה ר ק א ו ת ו והיא תמיד מחפשת אותו וזה לא הוגן. זה אידיוטי ורק מעלה לי את הסעיף. תגובות דומות קבל קטע אחר מאותו מחזה בשם ”הפתרון הסופי לכל הבעיות בישראל”. איכשהו אף־אחד לא הבין את הפואנטה של הסרטון: לאומנות גזענית פונדמנטליסטית מתלהמת ונלהבת נשמעת אותו דבר משני צדי המתרס (איכשהו כולם פספסו את זה שהיא קראה לאחמדינג׳אד ”ג׳וק פונדמנטליסט קטן ודוחה”), או לפחות מתקדמת במהירות לכוון הזה פה בארץ. במקום זה, לפחות לדידה של המגיבה mariagolov, היא ”באמת ההוכחה ששמאלנים משוגעים”. מיאש משהו.
לסכום, אספר לכם ספור קצר שהיה באמת. בסמסטר הקודם (הראשון שלי באוניברסיטה) הייתי מגיע להרצאות של פרופ׳ גליה צבר בקורס מבוא לאפריקה, בתור שומע חפשי. היא ספרה לנו ספור על ”ההגיון האפריקאי” והאמונה שלהם במגיה: שתי חמולות בניגריה היו במלחמה מתמדת מזה מאה שנים. הבריטים ששלטו שם לא הצליחו להפריד ביניהן, השלטון הניגרי לא הצליח במשך עשרות שנים, עד שבסוף מונתה ועדה מיוחדת לפתרון הבעיה. מה עשתה הועדה? קבעה שעז אחת כשפה את שתי החמולות וגרמה להן להלחם. שחטו את העז. זה לא עבד, אז קבעו שפשוט טעו בעז; שחטו אחרת, והם הפסיקו להלחם. ספרתי את הספור דלעיל לסטודנט מקניה שפגשתי באוניברסיטה, והוא אמר שזו פשוט דוגמה לאיך שאפריקאים לא מוכנים לקחת אחריות על המעשים שלהם, לומר: ”כן, שנאנו אלה את אלה שנאת מות, עכשיו הגיע הזמן להפסיק עם זה.” פה במזה״ת אין עזים מכשפות, לכן אתם, כולכם, צריכים להפנים מסר אחד מאוד פשוט: ק ח ו א ח ר י ו ת ע ל ה מ ע ש י ם ש ל כ ם. ועד אז: תסתמו, צבועים.
זה הכל.
חד יומא...
(ולסיום, אם כבר מדברים על צביעות, מחשבה אחרונה לסיום: כל החרדים שאומרים שנשים צריכות להשאר בבית, שזה המרחב הטבעי שלהן, וכל הדתיים שלא רוצים לשרת אם אשה תפקד עליהם – מה הם היו עושים אילו קראו להם להלחם בצבאה של המלכה שלומציון?)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: