לשיר לפי המנגינה של פזמון הסיום מ”ניקוי ראש”.
(הבהרה: נא לא לקחת את השיר כלעג לריבלין עצמו או לימנים באופן כללי. אני לא מסכים עם השקפת העולם הימנית, אבל אני מסוגל לכבד מביניהם את אלה המסוגלים לנמק את דעותיהם מבלי להסתמך על טעונים דתיים ו\או על גזענות. את ריבלין לא היתה לי הזדמנות להכיר, אם כי מאוד אהבתי אותו ב”ניקוי ראש”. היה לו קול מדהים אז שמאוד אכזב להבין מה הוא אבד בערוב ימיו. כתבתי את השיר במחשבה שהוא עצמו היה צוחק ממנו.)
זהו זה, רבותי, גמרנו,
אחרי כיובל ומחצית:
הסוף בא לפרופגנדה
שאת האזור עוד תצית;
נשיאנו ישן בשקט –
לא יבקרוהו עוד בלי הגיון;
כי יצא הליצן ממועצת העיר
של ראשון לציון.
תומכם של יורשי האצ״ל
אורות על במה לא ידליק,
לא יוכל עוד לשאת שום נשק:
מחביתוש סולק כבר הסליק.
הנה גם ביתו של פיסטוק
מכל חתרנות נוקה:
בעליו כבר איננו בשום מעמד עוד
לשמור על זכות השתיקה.
כי הנה ספי ריבלין סוף־סוף כבר נפטר,
הו, כמה יפה יהיה המחר,
הו, כמה יפה וכמה נהדר,
כי הנה ספי ריבלין כבר מת ונקבר!
ארצ׳י בנקר וגם מיסטר בין על מרקע
לא ידברו בלשון העברית אף דקה;
ילדים צעירים לא יטעו בקולו
של אותו המסית האומר ”כן ולא” –
אך, אבוי! הוא אינו, אך דאג להותיר
לץ יורש, לץ רועש – שמו חצרוני אמיר!
גם בטאון לפשיסטים, מפליא באונו –
לשם מה ספי ריבלין, אם שלדון ישנו?
כי הנה ספי ריבלין…
ילדים עוללים בשמחה כבר צורחים:
”במכולת של דודלי יש רק מצרכים!
נתעוררה יחדיו לעולם מאוזן
כשבקיוסק בבית־ספר כבר אין אדריאן;
לא תהא דאגה עוד יומם וגם ליל
מבדרן התומך בימין משתולל:
טלויזיה נדליקה, נצפה בדממה
בבידור איכותי, בבידור ברמה.”
כי הנה ספי ריבלין…
חד יומא…
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: