אני יודע שאני לא אמור לחשוב על זה. אנחנו עוד לא בשלב באף מובן ובאף דרך אבל המצב לא נותן לי לשכוח מזה.
לצאת עם מישהי שגדולה ממני ב4 וחצי שנים, מישהי שיש לה כבר חברות נשואות, לצאת עם מישהי שהעולם החברתי שלה שונה לחלוטין משלי. זה גורם לי לחשוב באמת עד לאיזו נקודה הקשר הזה יכול להגיע. אני תמיד דואג להבהיר לה שאני רוצה שזה יגיע רחוק ושאני לא איתה סתם בשביל הכיף. אני תמיד חיפשתי ועכשיו שאני איתה? אני עדיין מעוניין בזוגיות לטווח הרחוק. אני לא דואג מהפרידה, זאת אומרת, אני כן. כמובן שאני לא רוצה שזה יגמר. לא בכל יום אני נפתח בכזאת קלות וברצון כה גדול בפני מישהי. בין אם זה בחיבור נפשי ועד לחיבור פיזי. אבל יש לי את החשש הזה בראש שאני לא יודע מה לחשוב עליו.
הייתה לי שיחה איתה בנוגע לנישואים וילדים אבל נראה שהיא פשוט נמנעה מלהגיב. אני מאמין שזה יושב לה בראש אבל אני סקרן! הייתי רוצה לדעת עוד. ומצד שני אני לא יודע איך אגיב לנושא בכנות. אני מבולבל קצת, לא יודע מה לחשוב עליו. אני יודע שגם היא בדיוק כמוני לא נמצאת בקשר הזה סתם. והמשפטים שהיא זורקת מדי פעם מראים לי שהיא באמת רוצה שהקשר הזה איתה יגיע רחוק. זה מחמם לי את הלב ומרגיע אותי, אני יודע שאני יכול לסמוך עליה.
אני מאמין שאני מחפש את התשובה לשאלה "האם זאת היא הבחורה שאיתה אבלה את שארית חיי?"
אני מאמין שאני מחפש בה את זה. למרות שזה עדיין כל כך כל כך כל כך מוקדם לחשוב בכלל על זה...
אבל אני באמת מחפש את התשובה לשאלה הזאת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
