מתבדרת

סוף שבוע, ואני משלימה קריאה. הייתי ברוגז עם הרססים שלי כמה שבועות, מחקתי דברים נורא מעניינים, ואז התקשרו ושאלו אותי למה הפסקתי לשלוח חומרים. נו, ברור.

אין לי מושג איך לקרוא לקטגוריה הזאת, אבל כל מה שבמילא לא ייכנס לעיתון, ייכנס לכאן. וזה הרבה מאוד חומר.

מתחילים.

מרלין מן, שככל שאני מכירה אותו יותר, אני אוהבת אותו פחות, יצר ויקי לכל הרעיונות הגדולים שלו על סדר וארגון בחיים (אולי זה זמן טוב לצלם את שולחן העבודה שלי. השיטה עבדה מצויין, סדר מופתי שרר פה. למשך שבוע.). אחד הסעיפים שם הוא "דברים שכדאי לסחוב בתיק". אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות, אבל שם זה מופיע ברצינות תהומית. בנות, קחו אתכן תמיד קונדום בתיק. הרווקות, מסיבות ברורות, והנשואות - למקרה של אונס, כי, כך טוענת האישה (!) שכתבה שם את הטיפ הזה, האנסים היום אדיבים מספיק כדי ללבוש קונדום אם יתבקשו. ואני אומרת, לא יותר חכם לסחוב גז מדמיע, או פשוט לברוח? אם האנס האדיב עוצר כדי ללבוש, וכו', מה את עושה בינתיים?!!

ואם כבר מה אנחנו סוחבים בתיק, אז בפליקר יש גלרייה מצויינת של הדברים שאנשים סוחבים איתם בתיק.

ויש שני בלוגים שלמים, רק על תיקים. אושר גדול.

והנה מה שיש לי בתיק: ארנק, מצלמה, נגן MP3 וטייפ מנהלים דיגיטלי, שפתון לבלו בלי צבע, ואחד עם טיפה צבע, מלא קוקיות לשיער, ארבעה עטים, מראה קטנה, כרטיסי ביקור בתוך קייס כסף מהמם שאני אף פעם לא מצליחה לפתוח, ואז זה נהיה נורא לא אלגנטי, כל העניין של שליפת הכרטיס, טישו, מסטיקים, נרתיק תכלת מא-מם בשביל טמפונים, מין לב שקוף קטן שקיבלתי במתנה כשקניתי בחג האהבה מעיל, שתי גלויות של קולנוע לב, אחת על מתנה שמגיעה לי משנה שעברה, ואחת מהשנה, כי אולי מתישהו אני אעבור בסביבה ואזכור לקחת. תשלום לאוניברסיטה overdue בכמה חודשים טובים (אולי בגללי אין להם כסף!), מאמר שאני צריכה לקרוא, קליפס לשיער, כרטיסי רכבת שאני צריכה לזכור לתייק, יומן, קליפס לשיער, ומתנה מקסימה שקיבלתי מאחותי לפני כמה ימים, והיא עדיין בתיק.